כשצועקים לא שומעים

דברים שכתבתי פעם במקום אחר: ידוע שאין נבואה שורה אלא מתוך שמחה, שכן כשהאדם “כבד”, הוא לא מסוגל לראות את הנמצא מולו בראיה בהירה. אותה כבדות, עייפות, דיכאון, פחד, סלידה וכל אותם רגשות ומשקולות, מעוותים את הצלילות של האדם, ומטים את נקודת המבט שלו על המציאות. לכן ברור שלא ניתן לשמוע את הנימים הדקים של הקריאה… Read More »

מורה לנבוכים

התגלגל לידי הספר של עמירה ערן “מורה לנבוכים – גישתו החינוכית של הרמב”ם” ונתקלתי בו בשפע קטעים שרציתי לשמור. את דעתי אני שומר לסוף. הדת האלילית היא כאמור דת המשתעבדת לדימויי המציאות. הניתוק בין תפיסת המציאות בתודעה לבין המציאות כלשעצמה ופרטיותה של התמונה הדמיונית, פרי דמיונו של כל אדם ואדם, מוליד שפע של עשים מבודדים,… Read More »

כשהרואה אינו רואה

דברים שכתבתי פעם פרשת בשלח: מטרת המדיטציה היהודית ורתגול המיידפולנס הוא לראות. אנו מעוניינים לקרוע את המסכה מעל האבק המסמא את העיניים, להיות מסוגלים לראות את המציאות בכול הודה, כפי שהיא נמצאת בקדושתה העליונה. אך גבוהה מעל גבוהה, יש גבול ליכולתו של האדם, וגם הזך ביותר, לחדור מבעד למסכים האנושיים המכסים את ההוויה האלוהית. רגע… Read More »

רסיסי חרות קצרים

ישנו רגע אחד בשבת בבוקר בו השעון לא מצלצל, אותה השעה בה השעון היה מצלצל אם היה זה יום חול. הרגע הזה של ערות הינו רגע קצרצר של חופש בחירה, רסיס של חרות, בו ישנה האפשרות להתנער ולקום לפני השמש, או להנות מהמותרות של שבת ולהטיב את השמיכה. גורלו של הבוקר מוכרע באותו רסיס זמן… Read More »

פעולה נכונה

אתמול, באמצע בקבוצת ישיבה, התחדדה לי נקודה הקשורה לפער בין התרבות הבודהיסטית לבין תרבות המערב. התהייה התעוררה מהצורך למצוא איזון בין הבודהיזם המעריך חוסר עשיה, והתבוננות פאסיבית, לבין בתרבות המערב המשתמשת בעשיה כמדד העיקרי להתקדמות והצלחה. כל גישה נובעת מהתרבות בה היא צמחה, ולכל אחת היתרונות והחסרונות שלה. המערב ישנה אובססיה לעשיה. הנטיה לעשות נובעת… Read More »

בין בודהיזם לדהרמטיזם

ישנו דיון אינסופי לגבי הסמכות של הגמרא לעצב את אורח החיים היהודי. הדעות נעות בין הגישה הרואה בחכמי התלמוד כאנשים החכמים בתקופתם, ולכן יש מחוייבות לחלוק עליהם בנושאים בהם הידע האנושי התקדם, או שהמציאות התשתנתה. לבין הדעה הרואה בחכמי התלמוד כדור של בני נפילים שכל מילה שלהם נכתבה ברוח הקודש, ולכן ישנו איסור לשנות אפילו… Read More »

לשעבד את תודעת המתחיל

השבת התבהר לי שפרשת שמות מאירה את המתח בין הניסיון המצרי לעולם יציב וללא שינוי, עולם הנתון לחוקה אנושית קשיחה, לבין האמונה במציאות דינמית ההולכת ומתעצבת תחת הכוונה אלוהית. מצריים, ארץ הנצח, המשקיעה משאבי ענק בשלטון יציב של פרעו בן האלף שנים, ארץ שכמו הנילוס שלא חדל מזרימתו, גם היא אינה משתנה. בתוך אותו מציאות… Read More »

נופלים למקומם

לפני כמה ימים משהי בקשה מנטרה יהודית. זה לא היה המקום או האדם להסביר לו שביהדות אין מנטרות, אז פשוט הבאתי את אחד מפסוקי ההתבוננות הקדומים. פסוק שבאופן אישי מלווה אותי כמורה, מחזק ומושא התבוננות. ומכיוון שכבר כתבתי עליו במקום שהיה ואינו, אני מעתיק את הדברים לכאן בשינויים קלים. אמר ריש לקיש: אין הקב”ה מכה… Read More »

והחושך בא לעולם

נהוג לציין את הארוע המרכזי בעשרה בטבת כיום בו החל המצור על ירושלים, כששאר המאורעות האחרים נדחקים אם בכלל נזכרים. אלא שבאופן אישי אני משאיר את החורבן לט’ באב, ובעשרה באב מציין את היום בו החשיכה בעולם הגיעה לשיאה. הסיבה לאותו חושך נוראי מתחילה בח’ בטבת, במארוע שנראה כחיובי. בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי… Read More »

ועל השנות החלום

… כאן נכנס לתמונה הוויתור, ויתור על התקווה, שהחוויה שלנו תוכל להיות שונה, ויתור על התקווה, שנוכל להיות טובים יותר… הדבר האמיתי, שאנחנו מוותרים עליו, הוא התקווה העקשנית, שנוכל להיוושע מלהיות מי שאנחנו. הוויתור הוא לימוד, שנותן השראה לחקור מה קורה, בכל פעם שאנחנו אוחזים במשהו, כי אנחנו סובלים להתמודד עם מה שעומד לבוא. …… Read More »