לפעמים האדם עומד נדהם כשהוא רואה כיצד המציאות היחידה אותה היא מכיר אינה אלא תוצר של בעלי אינטרס, המשחקים בנו ובעיקר ברצונותנו בציניות רווית אינטרס. מקרה כזה נפרס במאמר של ג’פרי קפלן המציג כיצד האומה האמריקאית עמדה בפני בעיה – המהפיכה התעשייתית הצליחה מעל המשוער ובאמת כבר אין צורך לעבוד כל כך קשה. מספיק יהיה להפעיל את מפעלי הנעליים לתקופה קצרה בכל שנה כדי לספק נעליים לכל האוכלוסיה, והמתפרות מסוגלות לייצר הרבה מעבר לכמות הנצרכת בידי האוכלוסיה.
נקודת מוצא בעייתית זו, של עולם עשיר היה צריך לפתור, שכן אוכלוסיה שצורכת רק את מה שהיא צריכה ומגלה שבידיה עודף עלולה חלילה לגלות שבידה זמן פנוי לחשוב. בעיה נוספת הנובעת מתפיסה מינימליסטית בריאה היא שכמות היצור אל מול חיסכון או צרכנות מינימליסטית הביאה את הכלכלה לקיפאון.
ניתן לקרוא כאן את התרגום המלא של המאמר על החששות של היצרנים והניסיונות שלהם לשנות את המצב באמצעות עידוד צריכה, ואהרוס בכך שאביא את השורה התחתונה שהיתה זו המלחמה ששחררה את הקיפאון והחזירה את העובדים להשתעבד לפסי היצור הפיזיים, או כפי שהם כיום בהתדבקות למקלדת במשרד.
אלא מה שמרתק במאמר הוא הצורה הגלויה והביטויים החד משמעיים בהם ניסו ולעצרנו הצליחו התעשיינים לנתב את תפיסת המציאות שלנו לתרבות צריכה חסרת גבולות, המשעבדת אותנו לעודף רכושנות ומירוץ בלתי פוסק אחר האושר במקום בו הוא אינו.
דוגמאות:
צ’רלס קטרינג, מנהל מחלקת מחקר בחברת “ג’נרל מוטורס”, פרסם מאמר תחת הכותרת הגסה והלא נתפסת: “שימור תחושת חוסר שביעות הרצון של הצרכן” שמטרתו “מעבר מסיפוק צרכים אנושיים בסיסיים ליצירתם של צרכים חדשים”.
ג’ון א. אדגרטון, נשיא איגוד היצרנים האמריקני אמר “אין דבר שמניב רדיקליזם יותר מאומללות, פרט לפנאי”.
הנשיא הרברט הובר חגג את הצלחת “הוועדה לשינויים כלכליים מהעת האחרונה” בהתבטאות: “מבחינה כלכלית אנו ניצבים בפני שדה פתוח חסר גבולות; שהרי ישנם רצונות חדשים שיסללו את הדרך עד אין סוף לרצונות חדשים מהם באותה מהירות שבה אלה יבואו על סיפוקם.”
היינו יכולים לפטור את הביטויים האילו בתור גסות יהירה, אילולי היינו מתעוררים יום אחד בבית עמוס בחפצים בלתי נצרכים ובצימאון אדיר לשקט.
——————-
המאמר המקורי פורסם בידי ג’פרי קפלן ותרגום מלא שלו שסוכם וממנו גם נגנבו הציטוטים מופיע באתר המינימליסטית של שירלי קליביצקי בפוסט המקושר כאן. התמונה נלקחה מאתר המתייחס לשיעבוד העובדים במתפרה של נייק בסין.