המונח מינימליסט מתיחס לרצון לוותר על כל גודש או דבר ביותר כדי להישאר רק עם ההכרחי. העיקרון הזה אינו תקף רק לאמנות אלא גם לסגנון חיים. אולי לפעמים זה נשמע כאילו קל לאמץ אורח חיים של פשטות ומינימליזם, אבל בפועל מדובר באתגרלא פשוט, שכן ישנם יותר מדי דברים מיותרים בחיים שפשוט שוכבים להם בסביבה, וכבני אנוש, אנחנו תמיד חומדים את מה שאין לנו.
לחיי מינימליזם, ולגישה ש”פחות הוא בעצם יותר” יש אוייב תקיף שנקרא מקסימליזם, והאידיאל שלו הוא “כמה שיותר”. אולי זה נשמע מוגזם, אבל זו הכותרת המאפיינת את אורח החיים הקפיטליסטי המערבי שמקיף אותנו מכל עבר.
ישנה עיקרון מוטעה שכולם מחזיקים בו, שבשביל להיות יעילים צריך להחזיק הרבה דברים. אבל מול גישה שכזו ישנם אנשים שהחליטו לנסות כיוון אחר, כמו אנשים שהחליטו להסתדר רק עם מאה חפצים. להמשיך לעבוד וללמוד כרגיל, פשוט להגביל את הרכוש למאה חפצים בלבד. מי מאיתנו מסוגל לדמיין מציאות שכזו, בה אין רכישות על הדרך, אין מדפים עשירים וגדושים ואין משקל עודף. יש את מה שצריך ורק את זה.
מספיק להביט מסביב כדי לרצות לעשות שינוי, לראות את המדפים העולים על גדותיהם בכמויות ספרים שלא נקראו מעולם. על הארונות שמתקשים להיסגר בגלל שלל דברים שנדיר שמוצאים לו שימוש. כל חפף בלתי נצרך שכזה לא שוכב לו סתם ללא עלות, אלא כל אחד מהחפצים האילו כובל, משעבד. מספיק להביט באותם חפצים שרכשת רק כי הרגשת רע, שקיווית שיעניקו לך מספר רגעי אושר. כיום אתה מביט בהם אדיש, נשאר רק עם הצורך לשלם עליהם ולנקות מהם את האבק. כמה כסף היית חוסך אם רק היית נשרא רק עם מה שצריך ומשקיע את הזמן בדברים מאשירים במקום ברכישה וברדיפה אחר ה’עוד’.
אחד מהעקרונות המרכזיים בדרך לחיי מינימליזם מאושרים הוא לבחור את העיסוקים המתאימים והנכונים. כמעט כל אחד יודע מי הוא באמת ומה בעצם מביא לו אושר. כל מה שנותר הוא לצעוד באותו המסלול. במקום להפזר, עדיף להמתקד באותם הדברים מהם אתה נהנה, בהם אתה טוב. הכוונה אל להגביל את עצמך, אלא להישאר ממוקד בדברים החשובים לך באמת.
העיקר הוא המגמה, הכיוון. מספיק להתחיל בקטן, להוצא חפץ מיותר אחד בכל יום. בזמן שאתה פותח את ארון הבגדים תבדוק האם יש שם משהו שבכלל לא לבשת בשנה האחרונה. האם יש טעם להמשיך להחזיק אותו. את העיקרון הפשוט זה ממשיכים ליישם בכל דבר, אם זה לא היה בשימוש זמן רב, כנראה שזה לא באמת נצרך. אז למה להכבל? למה לסבול את הגודש? אפשר להעביר למי שצריך, אפשר לתרום, להניח במקום בו אנשים יאספו או אפילו לזרוק, העיקר להשתחרר.
ישנם כאילו שהדבר קשה להם יותר, ויש שזה בא להם בקלות. העיקר להתחיל, ברגע שמתחילה תנועה, ברגע שמתחילים להרגיש את החירות זה נעשה קל ומהנה. ברגע שמפנים מקום תמיד יגיעו הזדמנויות לדברים חדשים, כדאי לא להירדם בשמירה ולהתמלא בגודש מחדש, אלא להיפתח להזדמנויות חדשות בכיוונים החשובים לך באמת. המציאות תמיד מלאה, מלאה בחידושים ובהזדמנויות, ברגע שהגודל מפנה את מקומו לפשטות ומינימליזם, אתה משוחרר לארות את שלל ההזדמנויות שהמציאות מגלגלת אליך לפתח הבית.
———————-
מבוסס על מאמר שכולו נועד לSEO שפורסם כאן.