ישנם מילים שהצליחו להתרוקן כלל ממשמעותם המקורית, ואחת מהמילים הללו זו המילה “היכל”. אתה מילוג מציג את אותה הירידה בערך המילה היכל בצורה הברור ביותר, ואפילו משתף איתה פעולה בעזרת הסדר בו הוא מביא את המשמעויות השונות, סדר שאכן משקף את המידת השימוש בכל אחד מהמשמעויות השונות. המשמעות השלישית, והיא הקדומה ביותר היא היכל כבית המקדש. משם ירדה המילה היכל לתאר כל כבניין מפואר, ארמון. אלא שהשימוש השלישי הוא הנפוץ והוא אולם רחב ידיים, מרוקן את המילה מכל הדרה.
אותה הזילות מקבלת את הביטוי הציני ביותר בחיבור של החנות המציעה “7 ספרים במאה בהיכל נוקיה”. יוזמה מבורכת הנותנת מענה לבעיה של מחסני ספרים גדושים ומעלי אבק, היצע גדול מהיכולת של הציבור להכיל ובעיקר מחירים לא סבירים של הספרים. אלא שאותו מענה עומד בניגוד גמור למשמעות המילה היכל שאולי פעם כיבד את המילה הכתובה.
הפקרת ספרים בדרך לפשטות כאורח חיים
הסיבה שאני מביא את הדברים הוא בהקשר של שבוע ספר ואותה מכירת ספרים במשקל מול מינימליזם. כבר כתבתי על אותו היום בו התחלתי לרוקן את מדפי הספרים, והעבודה עוד רבה. שפע ספרים שאולי נקראו פעם אחד ורק יאוש עמוק יביא אותי לחזור עליהם לקריאה שניה, יצאו מהבית למדף מאולתר ברחוב, כשמעליהם מתנוססת הכרזה “הפקר”.
אותו מבצע הפקרת ספרים לא נובע מזילות למילה הכתובה, אלא בדיוק מהסיבה ההפוכה. ספרים צריך להיות מצרך יקר, לא יקר במחיר אלא במשמעותו הרגשית. אין דבר שיותר מחמם את הלב מלהמליץ ולהשאיל למכר ספר אהוב, וללוות את הדברים בהבהרה שאתה דורש לקבל את הספר בחזרה. אין דבר יותר מעליב מלמסור את הספר ולציין שאין צורך להחזיר. מסיבה זו אני נמנע מללכת לשוק שבוע הספר או היכנס לחנויות ספרים, מסרב לשתף פעולה באותו שיטוט ביד המדפים בחיפוש אחר משאלה חדשה. מסרב לרכוש ספרים רק בגלל רעב לספרים שברוב הפעמים הרכישה מהנה הרבה יותר מעצם הקריאה.
“תצרוך מעט אבל תצרוך מזון ראוי לאכילה”
אלא שחלילה, זה לא אומר שאני מרעיב את עצמי מהמילה הכתובה. במקום לרכוש ספרים בתקווה שיספקו את הסחורה, אני פותח ביקור אצל חברים בסריקת מדפים. מבקש המלצות ממכרים ומתעניין בספרים שזכו לקבל המלצות מאנשים ששותפים לאותו סגנון קריאה. פעמים רבות פתחתי שיחה עם זרים בבקשה להמלצה רק מתוך לקווה לשמוע על כיוון ראוי לקריאה.
ואם נמצא ספר שכזה, אז העדיפות העליונה הוא לשאול את הספר, בין אם מהספריה או מחבר, קודם כל שואלים וכשמסיימים מחזירים בחזרה. לאחר מכן, ורק אם הספר באמת נראה ראוי מחפשים אותו בין חנויות הספרים המשומשים, וכאן המקום לשבח את סיפור חוזר על היוזמה הברוכה. לאחר הקריאה אחר בדרך כלל הספר ימצא את עצמו לאחר כבוד במדף הספרים למסירה.
אלא שמידי פעם מתרחש הנס ונוחת לך ליד יצירת מופת שמשאירה חותם על הנפש. או ספר שעשיר בתובנות שמצריך ומצדיק קריאה שניה. הספרים הנדירים האילו הם הלבוש בו אני מלביש את ביתי ומציג באהבה, הם המשא אותו אני מעוניין לשאת איתי לאורך השנים. ספרים נדירים אילו הם היוצא מהכלל שאותם אני מוכן לרכוש במחיר מלא ולמלא את המדפים המינימליים שמכסים יותר קירות מהראוי בביתי.
פשטות כאורח חיים הוא לא להימנע ממזון, אלא לצרוך בקפידה.
—————————————
הפעם הקרדיט לתמונה שייך לי ולבוקר עצוב בו ראיתי את הספרים שפעם היו נכס מונחים לייד הפח במשך מספר ימים עד שהושלכו עם האשפה.