הגודל לא קובע

By | 02/07/2015

קל מאד לראות במינימליזם כשאיפה לקטן. יש כאילו שהביאו את הדבר לדרגת אמנות ועצבו דירות מיניאטוריות הכוללות בשילוב גאוני את כל פינוקי החיים. ניתן גם לראות במינימליזם כשאיפה אקולוגית ולהכניס אל תוך הבית את מיטב התחכום הממזער את החותם האנושי. אין רע בכל אחד מאותם ערכים, אלא שלא זו השאיפה הפשטות ולא כך מגשימים את האידיאל המינימליסטי. ומגיעים לאותה שלווה שכה חסרה לפעמים יכולים הדברים להיראות הפוכים, והאדם שואף הפשטות יתגורר בבית מרווח, ודווקה האחד ששולל באורח חייו את אותם העקרונות ימצא את עצמו בקופסת גפרורים. הראשונים חיים חיי נהנתנות בקליפה קטנה והשניים אולי מגשימים מטרה טובה, אבל מפספסים את העיקר.

האידיאל של החיים הפשוטים גם לא בא לידי ביטוי באותם המצמצמים את התיק שעל כתפיהם עד כמה שניתן, רק כדי שיוכלו לטייל בעולם. דבר שבאופן לא מוסבר חוזר על עצמו פעמים רבות באתרים הכותבים על מינימליזם כאורח חיים. אנשים כאילו מגשימים את אידיאל הטיול ומסייעים להגשים את הדברים באמצעות חשיבה נכונה, אבל בין זה לבין פשטות כאורח חיים אין דבר משותף.

פשטות כאורח חיים הוא השאיפה להתנתק מאותה רדיפה חסרת הגיון וסיכוי אחר אושר חיצוני נרכש או הגשמת חלומות חיצוניים לאדם. פשטות כאורח חיים הוא השאיפה להקשיב לעצמך כדי להיות מסוגל לשמוע את אותו קול עדין הקורא מבפנים ומבקש לחיות בשלום עם מה שישנו, להנות ממה שהושג לפני שרצים אחר הדבר הבא.

יכול אותו המינימליסט לחיות בבית מאובזר בכל טוב, ולהנות מפשטות בקריאת ספר טוב. יכול אותו המינימליסט להנות מאותה פשטות בהליכה בקצוות המבודדים ביותר בעולם. אידיאל הפשטות אינו שולל הגשמה. השאיפה הפשוטה היא היכולת להתבונן במה שקיים ולראות אותו בעינים שאינם משוחדות ממש שאינו. אם האדם עייף אבן במקום מוצל, האם הוא באמת צריך להרחיק ללכת עד לספסל. אם בבעלותו ארבע קירות הממלאים את כל הצרכים, האם הוא צריך לשעבד את עצמו לחפש מקום בו יוכל למקם מסך בלי להיות מסגל לראות את התמונה המלאה.

פשטות כאורח חיים מבקש ומציע לאדם להיזכר מה הם הדברים החשובים באמת, לראות שכנראה שבבעלותו הרבה מעבר לזה, ואז ולעצור כדי להנות ממה כבר שישנו.

———————————

התמונה שהגיע מכאן מראה בדיוק עד כמה בית קטן יכול שלא להיות פשוט.

כתיבת תגובה