במקום שי לחנוכה

By | 04/12/2015

חנוכה עוד רגע דופק בדלת ויחד איתו חוזר גל המתנות לחג. למזלינו הוא לא מתקרב לקיצוניות של היותו חג שחג סביב מתנות כמו מקבילו בזמן אצל הנוצרים, אבל מכיוון שמדובר בהרגל שפעמים רבות חורג מפרופורציות, אנצל את ההזדמנות לכתוב על הנושא ולראות כיצד ניתן להעניק ועדיין לא להתמודד עם הסתירה אל מול אידיאל המינימליזם והשאיפה לפשטות כאורח חיים. מעט מודעות לנושא יכולה לפתור את אותו התסכול של בהיה במדפים גדושים בחפצים, או הצורך להחזיק בארון שלל מתנות בתקווה שנמצא את האדם שאליו ניתן להעביר את החבילה כפי שהיא.

אלא שלפני שניגשים למתנות עצמם, צריך לעצור ולהיזכר למה בכלל נותנים מתנה: האם מדובר במחוייבות תרבותית? האם מדובר בצורך רגשי לתת? או שאולי המתנה היא פיצוי על דברים אחרים כגון מחסור בנתינה של זמן או תשומת לב. כל אחד מהמניעים נובע מצורך שונה ולכן מצריך מענה מסוג שונה. נתינה מודעת תיתן מענה ערכי, איכותי ובעיקר שונה לכל אחד מהצרכים, כל זאת בהרמוניה עם הערכים של הנותן בלי להיות בקונפליקט מול ערכי המקבל.

לכן ברגע בו מרגישים את הרצון או הצורך ללכת ולרכוש מתנה לאדם כלשהו, צריך לעצור לרגע ולחשוב על מספר שאלות בסיסיות:

  • מה המניע שעומד מאחרי הרצון לתת את המתנה.
  • האם מקבל המתנה ימצא ערך במה שהוא עומד לקבל.
  • האם המתנה עליה אתה חושב הינה דבר שהוא צריך.
  • כיצד ניתן להפוך את המתנה לבעלת משמעות לשני הצדדים.
  • אם כבר נותנים, כיצד הנתינה יכולה להשתלב בעולם הערכים של הנותן והמקבל.

השאלות האילו הינם שאלות חשובות ולא תמיד ניתן לדעת את התשובה, אבל עצם המודעות לשאול יכולה לשנות לחלוטין את תהליך הנתינה והקבלה.

למשל במקום לתת חפץ כלשהו שימלא מקום על המדף, אפשר לתת חוויות: להעניק טיול או כרטיסים להופעה. ניתן לתת בקבוק יין, קפה איכותי או מוצר מתכלה כלשהו. ניתן גם להעניק זמן או יחס כמו שירותי שמרטפות לערב חופשי או להפתיע בעוגה. אני מכיר אישה יקרה שמשתדלת להפתיע יולדות בארוחת בוקר פשוטה ועשירה: מחווה צנועה וזולה שנותנת מענה אמיתי לצורך בתשומת לב, לצורך של היולדת לזכור לדאוג לעצמה. מתנה שהיא זולה אך מעניקה ומקרבת הרבה יותר ממתן בגד חדש או צעצוע נוסף.

ואי אפשר בלי לציין את המתנה החשובה מכל שפעמים רבות נוטים לשכוח. מתנה שנועדה רק לאנשים יקרים בלבד – מתנת הזמן. להקדיש זמן לאותו האדם יקר, זמן איכות בלי מכשיר טלפון מטרטר ברקע, בלי מרקע שרק מספק אשליה של ביחד ובלי תוספת של אנשים נגררים. פעם הדפסתי קופון של “טייל מלווה” והקדשתי יום לטיול משותף. פעמים שהצעתי לילדים לבחור מסלול משפחתי במקום לבחור חפץ. ופעמים רבות פשוט קפצתי לביקור, מתנה קטנה ששווה יותר מכל.

לפני שנותנים מתנה צריך לזכור שאהבה באה לידי ביטוי בנתינה, אבל נתינה אינה תחליף לאהבה.

—————————-

והקריקטורה של המתנה הריקה שפעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמינו מקבלים ואפילו נותנים הגיע מכאן.

כתיבת תגובה