אודות

האמת שקודם כל היה את האתר, לאחר מכן הוא שינה יעוד ואז עשה את זה פעם נוספת. לבסוף הוא הפך להיות המקום בו אני כותב. וכאדם שניצב בצד הלא נכון של סקאלת השפיות, האתר הזה מאגד את הדברים שמעניינים אותי. בהתחלה שפיות, או חסרונה: כתות, דתות ופסיכוזות אחרות. לאחר מכן הבנתי שעלי להתמודד עם האי שפיות שלי, ובעיקר עם מקורה.

לחיים יש דינמיקה משלהם, לכן כשאדם נתקל במצבים איתם הוא לא מסוגל להתמודד, הוא מגיב בצורות שונות. אני ניסיתי לתקן את העולם,  לאחר מכן לפצות את העולם, משם לרצון להשלים עם העולם ולבסוף התובנה שלא נותר אלא לנסות להשלים עם עצמי. עברתי מיהדות לאטאיזם, לפשטות ומינימליזם ומשם לבודהיזם ונעצרתי בעצמי, בדיוק בנקודת המוצא ממנה התחלתי. כך שבסופו של דבר לא נותר אלא להרים עיניים ולהביט במציאות, גם אם היא לא נעימה.

אחד הנושאים המרכזיים בו הבלוג עוסק לאחרונה הוא מינימליזם, או פשטות כאורח חיים. הדבר נבע מכך שהבנתי ששנים אני גודש את החיים בעשיה, רק כדי לגלות ששוב אני נותר ריק. שנים אני גודש את עצמי ברכוש בניסיון להגדיר את עצמי, בניסיון כדי לבנות את עצמי, רק כדי לגלות שאני עני כבתחילה אבל מוקף ברכוש שמעלה אבק וזוהמה. בעקבות המינימליזם הבנתי שצריך להפסיק לחפש בכוח לעשות, בעקבות הפשטות הבנתי שצריך להפסיק לגדוש ובעקבות הבודהיזם הבנתי שאף אחד מהדברים לא מגדיר אותו בכל מקרה. כך שכל מה שנותר הוא לנסות להרפות.

מכאן התחיל מסע אישי ופמיני לשחרר ולהרפות והחלומות הלא מציאותיים, מהדמיונות על מה שאני צריך לעשות ובהרכוש שצברתי בשביל אותם דברים. מסע זה רוקן את חדר העבודה שני, חדר שראוי להיקרא חדר הבטלה. אם בתחילת הדרך החדר היה גדוש בספרים לכל אורך הקירות ובשולחן ענק שהכיל את כל אותם עשרות הדברים שנגעתי בהם, הרי שכיום הספריה הצטמצמה מאד וכבר אין שולחן אלא מדף שמספיק למחשב הנייד. אבל הדרך עוד ארוכה.

אז בתקופה הנוכחית האתר מוקדש לניסיון שלי לשנות את המציאות הפרטית ושל ביתי שאינו שותף לאותו חזון. ניסיון להפסיק לקחת את חפירה כדי לעשות את הדרך מהסלון לחדר השינה, להפסיק לראות איך כמויות אדירות של דברים נזרקים רק בגלל תחזוקה לקויה. מכיוון שאין לי כוונה להטיף או לחנך, גם ההשלכות של הכתיבה אמורות לדרוש רק ממני להשתנות, ובתקווה שהמציאות הסובבת תשתנה מעצמה. כך הכתיבה נועדה לברר ולחזק את עצמי, ואם יש מי שעוד מסתייע בכך – מעולה.

ואחרי כל זה, אני משאיר את ה"אודות" הקודם, כי מליצי ככול שהיה, הוא עדיין נכון:

הבלוג הזה הוא נכתב בידי אחד מתושבי קליפת נוגה החי על אותו קו דק של אי שפיות ומתח בין חוסר מודעות לעודף מודעות. אדם שכל יתרונו בעולמו הוא שהוא מודע לכך שהינו חי באותו מתח בלתי אפשרי המתקיים במרחבי קליפת הנוגה. בזה גם יעסוק הבלוג, ב"קליפת נוגה" – הקו הדק שמבדיל בין הטמא לטהור, בין השפוי למטורלל ובעיקר באילו שחלפו מעבר לאותו הקו.

מתוך אותה חקירה הנגזרת על תושבי קליפת הנוגה ישנו תהליך של חיפוש תמידי, של בחינה אינסופית ונבירה כלפי פנים וכלפי חוץ, נבירה על יסודות התרבות, נבירה על יסודות האמונה ונבירה בהגדרת המציאות וכיצד אנו רואים וחווים אותה.

הדברים נכתבים במהירות ושגיעוט כתיב ישנם, עמכם הסליחה. אם אתם רואים שגיתי בתוכן הדברים, אנא תציינו, אשמח ללמוד ואולי לתקן. אלא שאם הדברים נשמעים לא הגיוניים, כנראה שהם פשוט כך. זו המציאות וזו מטרתה העיקרית של הכתיבה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים