מתוך ההקדמה לשיר השירים – הצעה לפשט.
מעולם לא היו לי יומרות לכתוב פירוש לשיר השירים. כמו טובים ממני מצאתי עצמי נמשך לאותו שיר לא מובן, המתאר את הקירבה בלשון אוהבת ואישית. אלא שעם כל האהבה והיופי, התקשיתי מהאי סדר ומהפסוקים שנראים כלא קשורים המשתרבבים באמצע. לשם כך פתחתי מספר פרשנים. אבל אף שכל אחד העשיר והוסיף, התקשיתי למצוא משנה סדורה שמתיישבת עם הפשט לכל אורך השירה. המצוקה הייתה כל כך קשה, שכמעט וקיבלתי טענה מוזרה על סגנון כתיבה בלתי לינארי.
רגע חסד של בהירות הגיע בזמן קריאת המגילה בפסח, אז גלגלתי טיוטת רעיון עליה חשבתי לפני מספר חודשים, טיוטה המאירה רסיס מוטיב חוזר במגילה. ניסיתי לבחון את המגילה במבט יותר רחב, לאור אותו הרעיון. אולי זה ישמע רגשני עד כדי לא אמין, אבל כשהסתיימה התפילה, מצאתי את עצמי בוכה מהתרגשות, נפעם מהסדר, מהארגון והצורה המדהימה בה החלקים והפסוקים השתלבו אחד בשני בדיוק רב.
בדפים הבאים אנסה להציג פירוש לפשט העלילה, פירוש שהינו חסר ודורש עוד עבודה רבה, אך נראה שמהווה שלד מבוסס המסביר את פשט העלילה. בחרתי שלא להציע נמשל בגלל שהמטרה היחידה היא להציע הבנה לסיפור הכתוב, והנמשל הוא קריאת מה שלא נכתב בפנים.
מכיוון שהבנה זו גררה התרגשות עצומה מצדי, ניסיתי לנסח את הדברים בצורה שגם הקורא ירגיש את הרגשות שחשתי בקריאה ואת הרגשות המשתנים לאורך העלילה. מסיבה זו הרשתי לעצמי פה ושם להתפייט. תפקיד הערות השוליים לעגן את הדברים המתוארים בחלק הפרוזאי. אני מציע לא לקרוא את ההערות בפעם הראשונה שכן הם מגלות ומצביעות על העתיד להתרחש ועל רמזים שיתבררו רק בהמשך, אלא פשוט לנסות בקריאה הראשונה לחוש את תסכולי הדוד והסערות העוברות על הרעיה.
מתוך ההקדמה לשיר השירים – הצעה לפשט. הטקסט המלא נמצא כאן.