הוא פסע מספר פסיעות לאחור, בוחן את האדמה מתחת לגזע העץ לוודא שלא ניתן לראות דבר. בגדיו המאובקים היו הסימן היחידי לכך שעמל לקבור את סודו בחלל שמתחת לגזע. בדממה פסע פסיעות קטנות לכיוון הפח, זורק מסמר בודד לבין שברי ספסל פלסטיק מתפורר.
עדיין זכר את הפעמים הראשונות שהתבונן בה מרחוק. כאשר טיפס בתוך המרווח בגזע יכול היה לעלות לצמרת העץ בצורה בה לא יראה לעומדים בחוץ. כך ישב שעות, מתבונן כיצד היא משחקת עם חברותיה, מתרוצצת כדרך הילדות, קופצת מספסל הפלסטיק הבוהק לאדמה היבשה. שמלה צבעונית המכסה על עור חיוור.
כאשר אזר אומץ, ניגש אליה והשביע אותה לבל תגלה לאחרים את סודו ובחיוך מסתורי הוביל אותה מהספסל הדהוי, דרך מרווח בין השיחים ולתוך לבו של הגזע החי. ישובים יחדיו, שותפים לסוד כמוס, חשף בפניה עולם מלא דמיון ילדותי. יחדיו הם כבשו ערים ונמלטו מצבאות איומים. הוא אחז בחרב הפורעים והיא תלתה מסגרות ריקות על קירות הארמון. לילות ארוכים ישבו יחדיו בלב העץ, מספרים אחד לשני על תחושות התבגרות ועל בלבול נעורים. השנים חלפו טמונים ומוסתרים בגזע, מלבלבים מחדש עם כל עלה רענן.
שם התקווה שבליבו קבלה וודאות, ברור היה שהיא תהיה הראשונה. במוחו ראה את הרווח בעץ כמשל לחייהם המשותפים, שניהם מבודדים מהעולם, מוגנים בידי חומה חיה וצומחת.
למרות שהמחשבה חלפה במוחו, לא היה מסוגל לכרות את העץ. השנים הרבות שבילה בתוך הגזע החדירו בליבו שורשים עמוקים מכדי שיוכל לעקרם. מנגד לא יכול היה לסבול את המחשבה שהיא תחזור לשם בלעדיו.
באותו מרווח בגזע העץ קרע ברך לפניה, מציע לה באופן רשמי. בידו אחז טבעת משובצת ששחקה באור הלבנה כבעלת חיים משל עצמה. באותו החלל שנפער בלבו, נעשה כגזע כששמע את צחוקה המלגלג.
הוא היה מוכן לסירוב. זה זמן רב שהבחין בטביעות נעליים גדולות ממידתו באפר שליד הספסל מלא הסדקים. בדלי סיגריה חרכו בגסות את הגזע האהוב. אף המסמר הזעיר נעקר ממקומו ושימש ככלי לחרוץ מילים ריקות בחלל הגזע החי. בין סירוב ללגלוג היה פער רב.
מסתבר שגם היא ראתה את החלל כמשל לחייהם המשותפים.
פעם אחת בלבד עלה למרומי העץ ובידו פטיש, פוגע לראשונה בגזע כדי לנעוץ מסמר. במלאכת מחשבת קלע רשת חוטים למרומי הגזע. זמן רב עמל לנפוח מרוחו עשרות בלונים. למחרת, אחרי שאחרון החברים עזב, משך אותה מהספסל המתקלף כדי לחגוג את יום הולדתה בפרטיות. משיכת חוט נסתר מלאה את המרווח המוכר בשלל צבעים. בקול צחוק מתגלגל נשקה לו לראשונה והבטיחה שלעד… אז הוציאה משערה סיכה והתמוגגה לקול ההתפוצצויות המהדהדות בלב החלל בעץ.
אחרי שהיא צחקה ידע שאין ברירה. זרוקה לידו דוממת, החל לחפור במסמר חלוד בור באדמה הקשה, אדמה שנכבשה במשך שנים רבות. לבסוף טמן וכיסה, יודע שיותר לא יוכל לחזור למקום. את הטבעת השאיר בבור באדמה וחלף על פני ספסל העץ הטרי, בדרכו לחפש לעצמו גזע חדש, והפעם רצוי עץ שאינו חלול.