פעמים שאין מדוייק מזה: רָחוֹק מִֽישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי אמר המשורר, שואג אני בתחינה ומכאב, ואיני מבחין שאני מבקש דברים לא נכונים. קמהה זה שימש אותי פעמים רבות כדי להיזכר לנטוש את אותו החלום בו אני נאחז כדי לברוח מהמציאות, ולנסות לבקש דיבורים של אמת, לנסח לעצמי את מה שאני באמת נזקק אליו.

הם, הגיבורים היהירים, הטוענים בשם האל כל יכול, ומתיימרים שהוא עומד לימינם. פעמים שהם עומדים מול בעלי אמונה הפוכה, האוחזים בחרב פיפיות ומנסים לאתגר את הקביעה. מול דוד, משוח ה׳, שבביטחון של בעל הבטחה קורא: ״אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן. וְאָנֹכִי בָא־אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה׳ צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַֽפְתָּ״. עומד גוליית שהקדים והציב… Read More »

נראה לי בנאלי לתאר כמה כואב כשקולך לא נשמע. כאב כה מהדהד עד שהפך לאומר יווני רב עצמה. ואנו שלוקחים אחריות ויודעים שתמיד ישנו חופש בחירה שואלים: כיצד אגרום לקולי להישמע? על זה ענה רב נחמן: כִּי לֹא כָּל דִּבּוּר נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר… וְעִקַּר מַה שֶּׁנִּתְקַבֵּל הַדִּבּוּר, הוּא… Read More »

ולוואי שידעתי לומר דיבורים של אמת, ולוואי שהייתי מדוייק. אלא שאני, כמו שאני, טוען טוב, אבל מודע עד כדי ביקורתיות אלימה. ובאותו מרחב בין מילים לכוונה, אני נאבק מלהאמין לציניקן הרוצה לדייק, לעקר. מתחנן להאחז בנימה הרפה המייחלת לטוב. גם דוד עמד באותה הנקודה, ולימינו עמד בן קיש שדייק אותו לפני שסמך את ידו לטעון… Read More »

כשמצאתי את עצמי תקוע באמצע השדה, מוצא מסתור מהגשם הכבד תחת זולה דולפת של הנוער, זכיתי לקריאה בפרק קג, ופגשתי שיר שמבטא את ההשלמה הקיומית בין מי שאני, לבין החסד של ההוויה. בסיכום מלא חן כמו שרק משורר יכול לבטא, נאמר: לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם׃ משפט קצר מלא חמלה, שמסתפק בהשתדלות כנה, בכמיהה. תנאי… Read More »

…יש בני אדם אשר בכללות אבריהם הם מוסרים נפשם… אבל בפרטות כל אבר ואבר בפני עצמו אינו כראוי ונכון, ולפעמים נכשל בהם דהיינו באיזה ראיה והסתכלות או דיבור ושאר דברים שאדם דש בעקביו. וזהו רמז בדברי חז”ל “אברים שפקעו מעל המזבח”, פירוש כנ”ל שאברים פוקעים ונכשלים באדם שהוא זובח עצמו לה’, “יחזור” פירוש צריך לחזור… Read More »

תקציר: הבזבוז לכאורה של שרפת אפר הפרה ממחיש שהמוות כלל לא קיים, ובמכלול ההוויה הכל ממשיך להתקיים. ידוע שכולנו וכל עולמנו נוצר מאבק של כוכבים קדומים שנמחו לאבק. באותו אופן, גם אפר הפרה הינה אבק שמזכיר שהכל ממשיך להתקיים. לכן כשאדם ״חוטא״ בקרבה למוות, במקום לשקוע בהאחזות והנצחה, עליו להזכיר לעצמו שהכל קיים וממשיך להתקיים.

תקציר: נחש הנחושת כדוגמה להעתיקה של הדימוי המנטאלי של החטא מהתשוקה לסבל שהוא גורם. בעל התניא מצביע על החלק התודעה בעל הבחירה החופשית, כחלק האלוהי. זה שעליו ברגע האמת אין לנו השפעה. ומורה שהאדם המעוניין להשתנות נדרש להתאמן על זיכוך עולם הדימויים שמעצב את אותו חלק אלוהי. שיטת טיפול זו מופיעה בצורה מפוארת באופן בו… Read More »

שלושה פסוקים סתומים שיכולים להיות פרשה בפני עצמה, או כותרת לכל הרעש האינסופי שנפרש בהמשך. וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי ה׳; וַיִּשְׁמַע ה׳, וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ ה׳, וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. וַיִּצְעַק הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל-ה׳, וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, תַּבְעֵרָה:  כִּי-בָעֲרָה בָם, אֵשׁ ה׳.