אברהם, יצחק ורבקה והשיא ביעקב. תנועה בלתי פוסקת בלקיחת אחריות על המציאות. כאן אציג את פרשת תולדות כדיון במידה בה האדם צריך לקחת אחריות על מציאות, ועד האמצאים הכשרים לכך. חלק א: מיותר להציג את אברהם, זה שמאז שהלך לדרכו לא הפסיק ללכת. מקים ומפרק את אוהלו, מארח, נלחם, מקריב ומקרב. איש חסד שפועל גדולות… Read More »
כמה קל לאדם להלקות את עצמו על ההפסד: היה רצון שלילי, היתה חולשה. היה מאבק פנימי, אלא שהחולשה ניצחה ונעשה חיסרון במציאות. ומכאן לשקוע בתודעת חטא. מסביר השפת אמת שתודעה בריאה נוצרת כשהאדם מקדיש זמן להתבוננות באותו המאבק. לא התבוננות בשעת המאבק, כאשר סערת הקרב קולנית. אלא לאחר מעשה, כשרוחות שקטו וישנו זמן מנוחה. אז… Read More »
אחרי שבפוסט הקודם ניסיתי להסביר למה התפיסה של הבודהה במה שמוחש בלבד אינה אפשרית, ולא אליה הבודהה התכוון. בפוסט הזה אני חוזר לדברי הבודהה כדי להראות למה היתה הכוונה, ולמה הוא טען שצריך להתמקד רק במוחש.
הקונפליקט הכואב ביותר לדתיים המתרגלים בודהיזם, הוא ההתמקדות של הבודהיזם במוחש בלבד, דבר ששולל את המימד הרוחני של המציאות.
בפוסט זה אנסה להסביר למה לדעתי מדובר בסך כל באי הבנה, ובקריאה לא נכונה של דברי הבודהה.
כפתיח לסדרת פוסטים על ההתמודדות של יהודי דתי שמתרגל בודהיסטים. פוסט טכני שמסכם את ההתיחסויות השונות להם זכה הנושא מאנשי דת יהודיים ובודהיסטים שונים.
בין שלילה מוחלטת לבין אילו שלא מבינים מה ההבדל.
לא קל להיות יהודי דתי שמתרגל בודהיזם.
״בין יהדות לבודהיזם״ זה הניסיון שלי לכתוב סידרת פוסטים שנועדו לבחון את היכולת של יהודי דתי ללמוד ולתרגל פרקטיקות בודהיסטיות. הסדרה נכתבת בעקבות מחקר שטרם פורסם על דתיים מתרגלי בודהיזם ועל הההתמודדות שלהם עם אחיזה בשני העולמות.
לאחרונה חזרתי אחרי גלגולים ארוכים לחשוב על מידנפולנס ביהדות, מודעות ותפקידה. ובאותו הומור לא ברור של ההכוונה העליונה, גם הפנו אותי לקדושת האוכל כמודעות באכילה, וגם הדף היומי הפגיש אותי עם מודעות בבית הכיסא: הוצרך ליפנות ואינו יכול ליפנות… ורבנן אמרי יסיח דעתו אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי כל שכן דכי מסח דעתיה… Read More »
לפני זמן מה התגלגל לידי עותק של הספר על הרב פרומן, רב הפורים. והיתה שם פיסקה ששמרתי. פסקה שמצד אחד הרגשתי הזדהות עמוקה עם הכתוב, ומצד שני יש שם דברים שלא ניתן להגיד: מה היה ניסיון העקדה לפי הרב’ה מאיז’ביצה? שהציווי האלוהי על עקידת יצחק היה ב”אספקלריה שאינה מאירה” – דיבור לא ברור, לא חד… Read More »
אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר “רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ” אם נצחו – מוטב, ואם לאו – יעסוק בתורה, שנאמר “אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם” אם נצחו – מוטב, ואם לאו – יקרא קריאת שמע, שנאמר “עַל מִשְׁכַּבְכֶם” אם נצחו – מוטב, ואם לאו – יזכור… Read More »
פרשת כי תשא הינה אחת הפרשות הטראומטיות ביותר לעם ישראל. הזעזוע של הקריסה ממעמד הר סיני לחטא העגל ממשיך להדהד כשאלה נוקבת בקרב הוגי הדעות בעם ישראל וכהוכחה בפי שונאינו. נראה שהיסוד הפשוט ביותר מאחרי החטא הינו חוסר היכולת להשתהות עם הספק. המדרש מתאר כיצד בני ישראל טעו וכללו את יום העליה, ולכן ציפו לשובו… Read More »