סידור

כמעט והנחתי את שמחה זילברשטיין בצד, מקטלג אותה כעוד אחת מאלו שהחזיקו את הסידור בספריה כדי למלא מדף. הצורה ההדוקה בה היו הדפים צמודים זה בזה והעמודים הישרים העידו שסידור זה בילה את רוב זמנו במקום צר, מגהץ את עמודיו שהצהיבו בלי שיזכו לראות אור יום. 

העמוד היחידי שחרג מאותו הקיפאון היה העמוד בו הדליקו נרות, שם גם שכנה החשבונית. תיעוד יחידי לבעלת הסידור שאף לא רשמה את שמה בין דפיו. יש להניח שאותה החשבונית לא משה ממקומה משנת 1952, השנה בה נרכשה בירושלים, מקופלת בצורה מדוקדקת לסימניה צרה חורצת קמט ישר בעמודים משני צדדיה.

ברגע האחרון, לפני שהנחתי את הסידור חזרה במדף, נפנה לחפש בעל תפילה אחד, הבחנתי שכריכת הקרטון קיבלה חספוס לא אופייני, הקורא בקול מפוחד ומרמז שלסידור זה יש סיפור טמון. אולי מסתתר מתחת למזרון, נכבש מצידו האחד בידי סיבי העץ וצידו השני בידי מזרון ישן. עמודיו נלחצים בחשש אחד לשני שלא יתפסו בקללתם, נפתחים באופן מחושב רק כאשר אין איש בסביבה היכול ללעוג.

הופך את הסידור בכפי, הבחנתי שגם ללא הסימנייה, בוחר הסידור להיפתח באותו המקום, כאילו מזדרז לסייע לבעליו לסיים את התפילה במהירות. פס כהה זעיר בשוליו העיד שעמוד זה היה היחידי שהשאירו בו ידיים סימני זיעה קלושים.

נסחף אחר התגלית פגשתי בשמחה, זו שהקפידה לקפל את החשבונית במדויק, לבושה בלבוש מהודר כיאה לרעייתו של מר זילברשטיין, עומדת זקופה גאה בהיותה אשת תרבות. משתדלת לבלוע את החת והעין שהפלילו אותה ברבים. 

בעלה יצא מעונב לדרכו, משאיר לה את הבית שעליו חלמה, להסתיר את הדמעות. מרטיבה את עמודי הסידור במקום היחידי אותו הקפידה לפתוח אחרי שכולם הלכו. משאירה למכבש תחת המזרון ליישר מחדש את העמודים שהתעוותו מהרטיבות.

חייה משתקפים באותו המעמד בו קורעת ברך על הרצפה בחדרה, שולפת את הסידור וממלמלת בחשש תפילה עקרה שאמורה להתנצנץ אל מול נרות עליזים. הנרות נשארו בבית הוריה עקרים כמו לעגה של בעלה.

——————————————————————————————

מבוא

לאחר שנים רבות בהם שקעתי בעצמי, מקפיד על אותה ההוצאה ורק על הכרכים השמורים ביותר, נפתחתי לפגוש אנשים אחרים, להכיר אותם בטרם יגיע הגבאי ויפנה אותם לגניזת עולמים. למדתי לפנות אל הסידורים הישנים ביותר, אלו שהופקרו במדף הספרים בבית הכנסת, לאחר שנים אותם בילו בידי אנשים שונים. סידורים שהכילו בין דפיהם המצהיבים חיים שלמים הממתינים בדממה להיאסף לבית העלמין. לכול סידור יש שם ולכל סידור ישנו אופי הנשקף מבעד לנייר הישן.

סיכום

כאשר יום אחד אתעורר ואחזור לעצמי, עייף ממסעות הכרויות ותפילות נשמה, סביר להניח שאמצא את סידורי ישן מעלה אבק ובעיקר זר.