בשנת 1987 הוקמה העמותה הראשונה בבריטניה לחקר וסיוע לנפגעי כתות בידי איאן הוורת. הסיפור שמאחרי העמותה התחיל שנים רבות לפני כן, אי שם בשנות השבעים, כשאיאן מצא את עצמו יום אחד שקוע עמוק כחבר פעיל באחת הכתות.
כדי להצטרף לפגישה הוא שילם שני דולאר רק כדי לשמוע משהי מספרת על ההתכרות שלה לאלכוהול. משועמם, החליט לפחות לנצל את האוכל המוצע חינם ויצא לעשן. אחרי שהדליק את הסיגריה נגשה אליו משהי והציע לו קורס להפסקת עישון, הפעם בעלות $225. הקורס לקח יומיים בהם ישנו בלילה במלון מבודד, ובסופו יצא בהרגשה שהוא שהוא שייך לאליטה שמעל לחוק, העביר לארגון את כל כספו, התפטר, עזב את המקום בו התגורר והתחיל לעבוד כפעיל בגיוס אנשים לכת.
חודש לאחר מכן היתה כתבה בעיתון בה עיתונאי חשף את הכת ואת הטכניקות בה היא פועלת. מזועזע, התקשר לממונה עליו שהגיבה באגרסיביות לשאלה. אז פנה לעיתונאי, שהפנה אותו לאדם נוסף שהיה חבר באותה הכת והצליח להשתחרר. כדי להשתחרר מההשפעות של הכת נדרשו לו אחד עשר חודשים, בסיום התהליך חזר בניסיון להוציא משם אנשים נוספים, מחלץ משם שישה חברים.
לדבריו, במשך השנים המלל מסביב השתנה, אבל גם כיום כתות משתמשות באותם הטכניקות לשליטה, ושטיפת מוח שהשתמשו אז. מהניסיון אישי הוא מעיד שמי שנלכד בידי כתות אינו בהכרח אדם חלש חסר אינטיליגנציה, אלא פעמים רבות בדיוק להפך.
שנים לאחר מכן הוא הקים את ה-CIC, המרכז לחקר כתות באנגליה, שהוא יושב בראשו גם היום.