ישנם מיתוסים ואמונות שניתן להווכח עליהם שעות ולדון האם ועד כמה הם אמיתיים, כמו הדיונים סביב הדתות העתיקות. ישנם מיתוסים שנגררים לויכוחים של שעות בגלל שאנשים האמינו לבדיה של אחרים כמו למשל הסינטולוגיה והמכשפות של ה-Malleus Maleficarum. אבל אין דבר יותר משעשע מלראות כיצד נוצרים מיתוסים ואמונות סביב בדיה מוצהרת כמו ה”נ-נח..” או הנקרונומיקון, אותו כתב סופר אימה פיליפס לאבקרפט, או למען האמת שאותו לא כתב פיליפס לאבקרפט.
לא נפרט את תולדות חייו הדי אומללים של פיליפס לאבקרפט. רק נציין שהיה סופר לא מוערך בזמנו, שאת רוב חייו חי בבדידות ובעוני. הדוגמה הצבעונית ביותר לחוסר המזל ניתן למצוא לאחר מותו בידיעה “בשנת 1997 ניסה אנונימי להוציא את לאבקרפט מקברו, אך נכשל מפני שלא ידע כי לאבקרפט עצמו אינו קבור מתחת למצבה שהקימו לו אוהדיו, כי אם בחלקת הקבר המשפחתית הסמוכה”. “תרומתו הגדולה של לאבקרפט לספרות היא ספרות האימה ה”קוסמית”, הסובבת סביב הרעיון שהחיים אינם מובנים למוח האנושי, היקום בכללותו הוא עוין, וכי אלו המנסים לרדת לחקר היקום ותופעות החיים המופיעות בו, כגיבוריו של לאבקרפט, מהמרים על שפיות דעתם”.
ספריו רוויים בתיאורי אימה מפורטים ועשירים של שדים, מפלצות, אלים עתיקים וכשפי עבר, מתובלים בערבוב של מיתולוגיות, פולקלור ובדיה. השיא הינו ספר עתיק בשם הנקרונומיקון שקריאה בו עלולה לגרום לקורא לטירוף. הנקרונומיקון, או בשמו הערבי אל-זיפ, שמשמעותו הוא צלילי הלילה המושמעים בידי השדים, נכתב בידי ערבי מבגדד שמת מייד לאחר שהשלים את הכתיבה בשנת 738. מאז הספר נאסר וכל העותקים הושמדו למעט בודדים שנותרו בידי אספנים.
מספר פעמים פנו לפיליפס לאבקרפט בבקשה לפרסם את הנקרונומיקון, אלא שהוא הצהיר, וחזר והצהיר שמדובר בספר בדוי שכלל אינו קיים. הוא גם סירב לכתוב ספר שכזה, כי החיסרון שלו מאיים בהרבה מכל גרסה שלו שתפורסם. ומעבר לכך, פיליפס לאבקרפט הבהיר שוב ושוב ובאופן חד משמעי שכל מה שהוא כתב הינו בדיה. לא רק שהוא הצהיר, אלא הוא אפילו הצטרף באופן אקטיבי לרציונאליסטים נוספים כגון הודיני כדי לחשוף ולהוקיע כל מיני נוכלים, מכשפים ומתקשרים למניהם.
אלא שכדרכה של האנושות, העובדות לא הפריעו למאמינים.
הנקרונומיקון
אנשים רבים חפשו את הנקרונומיקון וכשיש ביקוש אז נוצר גם ההצע. הספר יצא בשנות השישים במעל שישים גרסאות שונות ומהדורות חדשות ממשיכות להתפרסם, מספר גרסאות שלו אף נהיו רבי מכר. פעמים שהספר נכתב בידי סופרים שהיו קשורים לפיליפס והיו מלאים ברמזים ובהומור פנימי הגלוי רק למי שבקי בספרים ועולם המיתולוגי אותו יצר פיליפס. פעמים שהנקרונומיקון יצא בידי אנשים שרצו לגרוף הון על חשבון הציבור שהיה צמא לכשפים הנוראיים שהיו אמורים להיות בספר. היו שלקחו את הנקרונומיקון ברצינות כה רבה עד שניסו לממש דברים הכתובים שם והיו מוכנים לבצע את הטקסים עד ביצוע רצח. המיתולוגיה של הנקרונומיקון צמחה במשך השנים למימדי וודאות והוותה בסיס לדת השטן ולספר שכתב אנטון זאנדור להווי בשם התנ”ך השטני.
אלא שהרבים הנוהים אחרי הנקרונומיקון והמציאות רוויית האימה של פיליפס לאבקרפט היו צרכים להתגבר על דיסאוננס רציני אחד, והוא שהסופר בעצמו הצהיר שהכל בדיה. כדי להתמודד עם העובדה השולית הזו נוצרו שתי תיאוריות. התאוריה הראשונה טענה שפיליפס בעצמו לא היה מודע למקור ממנו הגיעו אליו הרעיונות הללו. הוא חשב שהוא ממציא בדיה, אבל לאמיתו של דבר היו אילו רעיונות אמיתיים שחלחלו אליו תוך כדי שנה. תירוץ שונה לחלוטין טוען שכל המציאות הינה תוצר של התפיסה האנושית, ולכן בעצם פיליפס בעצמו יצר את האפשרות שדברים שכאילו יתקיימו, ומכך הם אכן קיימים.
בשורה התחתונה, ספר נכתב בידי רבים בגלל שמעולם לא נכתב ומשפיע על רבים שלא מוכנים לשמוע למי שלא כתב אותו במקור. האנושות במיטבה.
תוכנית דוקומנטרית על פיליפס לאבקרפט:
http://www.youtube.com/watch?v=Spoz_1KyZiA
התמונה נלקחה מהאתר הזה