יש ביטויים שקשה לתרגם לעברית, אבל כל מי שמתעניין במינימליזם ופשטות כאורח חיים ודאי נתקל בביטוי “You are enough”, כלומר אתה מספיק בדיוק כפי שאתה. לפחות זה מה שטוענת מליסה באתר NoSidebar. אתה מספיק בדיוק כפי שאתה, ויש לך מספיק לכל מה שאתה צריך, וכל מה שאתה צריך נמצא ברגע זה. גודש בחיים – עודף עבודה, עודף עיסוקים ועודף רכוש, שכולו נועד רק כדי למלא את הריקנות שבפנים לא עובדת. אתה מספיק בדיוק כפי שאתה ויש לך די ברגע זה.
You are enough, and you have enough, and this moment is enough for right now.
אבל למרות שאנו שומעים את הביטוי הזה, כמה מאיתנו באמת מתנהגים בצורה כזו?
תרבות הצריכה בה אנו חיים לא מפסיקה ללחוש באוזננו שאם רק היה לנו יותר היינו מאושרים. עוד רכוש, עוד כסף, עוד עבודה, עוד אפשרויות. עוד זמן ואנרגיה רק כדי להספיק עוד דברים. אפילו אם אנחנו בעצמנו מחזיקים מעמד ולא רוכשים, עצם השייכות לתרבות צריכה משפיעה על אופן המחשבה והמעשים של כל אחד ואחד. בכל בחירה במהלך היום: לגבי עבודה, תזונה, פעילות גופנית, תחביבים ואפילו שינה. מתי באמת הרגשנו שיש לנו די? מתי יכולנו לעצור ולהגיד שזה מספיק? מתי אנחנו מסתפקים בעצמנו?
רדיפה אחר היותר לא מעשירה את חיינו וודאי לא עושה אותנו מאושרים. היא לא מסייעת לבריאות ולא מחזקת מערכות יחסים. רדיפה אחר העוד משאירה אותנו מרוקנים ואומללים, בצימאון מתמיד אחר הדבר הבא, בגלל שתמיד יהיה עוד, ועוד תמיד יהיה.
אלא שאנחנו לא חייבים לחיות את חיינו במרדף. במקום זאת ניתן לייצר הרגלי שפע. אנחנו יכולים להיות כנים עם עצמנו. אנחנו יכולים להתאמן במודעות עצמית ובברור מה באמת נצרך. אז להשוות את מה שנצרך למה שישנו.
אנחנו יכולים להקדיש תשומת לב כדי לראות מה ה הדברים שממלאים אותנו ומה משאיר אותנו בתחושת ריקנות. אנחנו יכולים לעשות הרגל של בירור עצמי: מה יש לי? מה אני צריך? ומה אני באמת רוצה?
ואז, אם מה שאני צריך כבר נמצא ברשותי, לפחות מבחינת הדברים החיצוניים: רכוש, עבודה, מנוחה או מערכת יחסים, אז מה בעצם באמת עלי לשנות? אנחנו יכולים לשאול את עצמינו למה באמת אנחנו מעוניינים בעוד. האם באמת יש צורך בעוד עבודה? בעוד כסף? בעוד רכוש? או שמה שאנחנו צרכים הוא עוד זמן פנוי? עוד תחושת חירות? עוד שלווה?
ובעיקר, אנחנו יכולים להתאמן כדי שנהיה מסוגלים לומר: מספיק לי, אין לי צורך ביותר.
אנחנו יכולים להתעמת עם האילוצים, הנסיבות ובעיקר הרצונות הלא מבוררים ממקום של עושר ועוצמה, ואנחנו יכולים לקחת פיקוד במקום בו התשוקה שלנו לא עומדת במיקו אחד עם הרצונות והצרכים האמיתיים בחיים.
קל מאד להגיד, בטח, אני מספיק בדיוק כלי שאני, ואז להמשיך את חיינו כאילו אנחנו צרכים עוד. במקום זאת צריך לייצר הרגל מודע של תגובה מלאת אושר, שמביטה במציאות ואומרת אין לי צורך, די לי במה שאני.
אתה מספיק בדיוק כפי שאתה, ויש לך מספיק לכל מה שאתה צריך וכל מה שאתה צריך נמצא ברגע זה. אז בואו נחייה את חיינו לפי הבנה מאושרת זו.
——————————–
ותמונה יפה זו הגיע מכאן.