כבר נכתבו שלל פרסומים לגבי הצורך להוריד את הגודש, הכדאיות של הפשטות כאורח חיים וכיצד להגיע לפשטות. כולם מסבירים באופן כזה או אחר מדוע החירות תלויה ביכולת להמנע מרכוש מיותר ולהיפטר משלל החפצים המיותרים שרק מעבדים אותנו וחונקים בעצם נוכחותם. אלא שבעולם המודרני הגודש הוא לא רק נחלתו של המרחב הפיזי, כלומר אותו הגודש לא בא לידי ביטוי רק בכמות החפצים אלא גם בצורות אחרות ואחת המשמעותיות שבהם הוא הגודש הדיגיטלי.
לא, הפעם הכוונה לא להימנע משלל מכשירים חדשים ומיותרים שנרכשים רק כי הם מעט יותר טובים מהקודמים, שגם הם עדיין עובדים מצויין. הכוונה הפעם היא גם לא להצביע על כך שאין מעשה אווילי כמו לרכוש מכשיר חדש ויקר רק כדי שהשכן או האנשים בעבודה יראו שהוא ברשותך. הפעם הכוונה לאותו הגודש שיכול להיווצר במרחב הדיגיטלי, מרחב שלא היה מוכר לפני עשור וכיום בולע חלק מרכזי מהחיים.
עצור רגע להביט בצג המכשיר הסלולארי, כמה סמלילים נמצאים על המסך? כמה מהסמללים באמת בשימוש וכמה מהם שם רק כי הם שם? כמה מהאפליקציות נמצאות על המכשיר רק כי קל וזול להתקין אותם, אבל מהרגע שהותקנו הם פשוט שוכבות שם ללא שימוש, תופסות מקום ותשומת לב. כמה מאותו הגודש השלילי שדובר עליו ללא הפסקה, חדר בלי שנשים לב לאותו מכשיר קטן שמרכז כל כך הרבה מתשומת הלב בלנו במשך היום.
גם אחרי שננקה את המכשיר מהאפליקציות שאינם בשימוש ונסיר את כל הסמללים המיותרים, דבר שלמרבה האבסורד קיבל אפליקציה יעודית, גם אחרי שננקה את המכשיר צריך לשאול כמה מהאפליקציות באמת כדאי שישארו שם? כמה משחקים רק גורמים לנו להתנתק מהסביבה, לשקוע בצג הקטן ולשרוף זמן יקר ללא תועלת. כמה חוות וירטואליות, דמויות ללא חיים, פירות חתוכים ואנשים רצים מסתתרים בתמימות ובעצם מהווים צרכני משאבים היושבים שם ושואבים מאיתנו את הריכוז, תשומת הלב והזמן.
אחרי שמחקנו גם את האפליקציות גוזלות המשאבים הגיע הזמן לבדוק את עושי הרעש שפוגעים בריכוז ובתשומת הלב, קוראים לנו בכל רגע לרסיס מידע שיכול היה להמתין מעט. כמה פעמים באמצע שיחה הלכנו לאיבוד בגלל הודעה ממשהו אחר, דיון בקבוצה או מיבזק. כמה פעמים ביום אנחנו נקרעים ממה שמול העיניים בגלל קריאה לא דחופה ממקום אחר. צריך להסיר את הקבוצות המיותרות, להשתיק את הלא דחופות ולבטל את העדכונים שמתאימים למפקדה צבאית ולא למי ששואף לחיים פשוטים. בכך להוריד את הרעש ולהחזיר לעצמנו את היכולת לשמור על קשר רציף בזמן השיחה, להיות עם הסובבים אותנו לכל אורך הארוחה או אפילו לקרוא ספר ללא הפרעה.
ניתן להמשיך ולכתוב, להרחיב ולפרט, אבל די בשלושת הניקיונות הפשוטים הללו כדי להביא גם את המרחב הדיגיטאלי למינימליזם ולהתקדם צעד נוסף לאימוץ הפשטות כאורח חיים.
—–
התמונה של הטלפון העמוס והרועש הגיע מכאן.