כל הכבוד, לקחת על עצמך להתנגד לאותה תרבות צריכה הדוחפת לך מוצרים בכל חלון. החזקת מעמד ואתה כבר לא קונה בדחף רגעי ומנסה למלא את החיסרון בחיים באמצעות רכישות. אתה יושב בספה בבית וצופה טלוויזיה או קורא עיתון ומנסה להרגיש את אותה השלווה שהובטחה לאילו שאימצו לאמצם את אורח החיים המינימליסטי. אבל לא, במקום תחושת חירות ואושר אתה ממשיך להרגיש מרוקן וחסר, ותוהה איפה הטעות. ואולי בשורת האי-צריכה אינה אלא שגויה. אז לא, החיסרון אינו בתפיסת העולם המינימליסטית, וגם לא בעיקרון של פשטות כאורח חיים, הבעיה היא בכך שבלי לשים לב אתה ממשיך את אותה תרבות הצריכה גם בלי לצרוך.
צרכנות מנטלית היא אותו התהליך שכולנו עוברים בכל פעם בה אנחנו רואים פרסומת של אדם מאושר המציג שעון יוקרתי. כולם טוענים שהמודעות לא משפיעות אליהם, אבל תסמכו על קוקה קולה שלא היו מוציאים מליוני דולרים אם זה לא היה עובד. בכל פעם בה אנחנו רואים על המסך אדם עייף שמתמלא בחיות לאחר לגימה מהפחית האדומה, אנחנו מטביעים חותם פנימי המקשר את אותה פחית רעילה לחיות ורעננות. בכל פעם בה אנחנו מרפרפים במודעה המציגה עשרות מוצרים שאולי יכולים למלא חלל צרכני, אנחנו צורכים את אותו המוצר במוחנו ומתרגלים תודעת צריכה.
גרוע מזה הם אותם מוצרי תרבות שהתרגלנו לצרוך מגיל אפס. ספרים שלמים בהם האנשים מתחרים על מעמד צרכני. דמויות שכדרך אגב מתחילות את הבוקר במכונת קפה שבאורח פלא יוצרות בוקר מושלם. גיבור עייף שלאחר יום קשוח מרפה את עצמו באמצעות ספה אלקטרונית או מגיע לבית המאובזר בשלל מוצרים שכלל לא ידענו על קיומם. אנחנו צופים ומפנימים את המסר המועבר כדרך אגב – שאם רק היה לנו את אותו המוצר היינו זוכים לאותה ההנאה המדומה. בלי להיות מודעים אנו משרישים בתוכנו את הצורך והתלות במוצרים ובצרכנות.
ואם נדמה לכם שהדברים נכתבים בהגזמה או מתוך ראיה קיצונית ולוחמנית, אתם מוזמנים לקרוא על Product Placements ולשמוע מעט על ההשפעה של שוק עצום זה על השוק. אז כנראה שלא נחליט להיות נזירים ולהתנתק מהעולם, אבל גם לא נרצה להיות מובלים בידי גופים בעלי הון ששוטפים את מוחנו בתודעת צרכנות.
כדי להילחם בתודעת הצריכה צריך דבר ראשון להכיר את האוייב ולהיות מודעים לאותה צרכנות מנטאלית המקיפה אותנו מכל עבר, ולכן קראנו את עמוד זה וכדאי להמשיך וללמוד ולחפש את הדוגמאות בכל התרבות הדורסנית העוטפת את מוחנו. לאחר מכן ודאי שעדיף ליצור במקום לצרוך, אבל על כך בפעם הבאה.
————————————
והתמונה שאומרת הכל הגיע מכאן.