יש המביטים במערכת הפיננסית המנהלת את אורח החיים המודרני כשורש כל רע, רואים כיצד בעלי הכישרון לכך, צוברים סכומים לא ראליים, בזמן ששאר האנושות נותרת מאחור. אלא שאותה מערכת על שלל חיסרונותיה היא זו שאפשרה לעולם להגיע לשלב בו אנו יכולים לכתוב במרחבי האינטרנט, ולאחרים להגיב. הרעות החולות של אותה המערכת ברורות ולא זה המקום לפרט, אלא לעסוק באחת ההשלכות הלא מודעות שעצבו את כל תפיסת העולם והיא שאחראית שחלק גדול מהאומללות והעוני של עולמינו.
פיתוח הדבר המכונה “כסף” אפשר לראשונה מערכת השוואה של דברים שאינם דומים. כבר נכתב על היכולת להשוות האם מלפפון הוא יותר ארוך או יותר ירוק, אבל מעבר לזאת ניתן להשוות מוצרים שונים לפי סולם מדידה אחיד, ניתן להשוות אנשים שונים. להשוות תמורה של מכשיר מול בהמה או אדם. באותו האופן ניתן גם לכמת שווי חיי אדם ולשקול האם להציל חולה אחד או להקל על מאה.
אותו סרגל מדידה אחיד גרם לכך שגם רגשות ישוכללו תחת אותו סרגל מדידה וקשרים בין בני האדם ניתנים לכימות. הקמת משפחה הופך למשוואה כלכלית וילד נמדד בעלות הפיננסית שהוא מביא איתו. קשרים בין בני אדם מחושבים והשתתפות בשמחה של חברים הופכת לעול פיננסי. אותו סרגל מידה כובש ורומס את הפרמטרים הנוספים במציאות ורומס מערכות מורכבות שלא ניתן לכמת או לאמוד את ערכם.
התוצר הבלתי נמנע נוסף של אותו סרגל אחיד הוא שהאדם מודד את עצמו לפי אותו הפרמטר, ושופט את ערכו לפי כמות היחידות אותם הוא מצליח לצבור. לכן ישנם מתעשרים חדשים שמשקיעים הון רב להראות שברשותם יחידות שווי רבות ובעקבותיהם רבים שאין באפשרותם לקיים אורח חיים שכזה, אבל משעבדים את עצמם להחצנה של העושר שאינו. תרבות שלמה שמקדמת בכל מחיר צרכנות אינסופית וחמדנות שלא יכולה להגיע לשובע.
אורח חיים של פשטות הוא הרצון לבחון את העולם כפי שהוא, ולא לפי אותו סרגל מדידה דורסני. פשטות כאורח חיים הוא הרצון להכיר את עצמך ולא את סרגלי המדידה החיצוניים, על השאיפות ומערכות הערכים שלהם. אם מינימליזם הוא מעין ניסיון להיכנס לדיאטה חריפה כדי להבריא ולהחזיר את העולם הפנימי למציאות. אורח חיים של פשטות הוא הניסיון לחיות את החיים הטובים כפי שהם אמורים להיות, בעזרת מדידת המציאות כפי שהיא, על כל האושר המצוי בא בשפע.
—————————
התמונה המתוקה שהוצאה מהקשרה הגיע מכאן.