לקדש את הרגע

By | 23/10/2015

העבר אין, וההווה כהרף אין, אחוז בקרניו בשתי ידיים

אחד ממוקדי המודעות המרכזיים המבדילים בין בני האדם השונים הוא ציר הזמן, וכאן החלוקה פשוטה וברורה לשלושה מוקדים.

כל אחד יכול לראות סביבו את אילו שחיים בעבר. כל רגע בו הם נושמים הם מביטים בעבר, חלקם בהתרפקות מלאת געגועים, חלקם בתחושת החמצה, המשותף לשניהם הוא שההווה עטוף בענן ערפל שנוצר מצילו של העבר. הבטה תמידית זו לעבר, לא רק שאינה אלא בריחה המהמציאות, אלא היא בריאה של מציאות דמיונית, שכן כל פעם בו אנחנו משחזרים ארוע מהעבר, אנחנו חווים אותו מחדש בצורה מעט שונה, ובכל פעם בו אנחנו חויים אותו, אנחנו לא מחיים את הארוע עצמו, אלא את הפעם הקודמת בו העלנו את אותו העבר באוב.

לעומתם ישנם אילו החיים בעתיד, כל רגע הוא כמיהה לדבר שעתיד לקרות. הקפה של הבוקר טפל, ובכל לגימה מצפים לקפה השלוו שילגם בערב בנחת. לעומת זה הקפה של הערב רווי עייפות, והוא הכנה לקראת הקפה של מחר. עובדים כדי שנוכל להרשות לעצמנו את סוף השבוע, וחווים את סוף השבוע רק כדי שיהיה כוחות לקראת השבוע הבא. ממתינים למחר כדי לעשות שינויים, או תולים את האושר בדבר שירכשו מחר. אנשים שכאילו פעמים רבות נאנחים בסיפוק ביום חמישי בגלל שסוף סוף הגיע סוף השבוע וחוזרים עצובים ביום ראשון. אנשים שכאילו מתקשים לחוות את ההווה שכן המטרה היא שכל רגע יעבור מהר ככול הניתן ויפנה את מקומו לרגע הבא. ההווה חסר משמעות עצמית ונועד רק לשרת מטרה רחוקה, מטרה שברוב המקרים תהפוך בעצמה להווה חדש שיחלוף.

אורח חיים של פשטות מנסה לקדש את הרגע, להעניק לכל רגע את הכבוד הראוי לו ולהקדיש לכל רגע את המודעות המירבית. בכל רגע ישנו עושר של דברים: תחושות, צבעים, ריחות ורגשות. אדם המביט ברגע עצמו נוכח בכל מקום בו הוא נמצא ומפיק את המירב מכל הזדמנות, שכן המציאות מולו לא מואפלת בידי העבר, והמציאות שמולו לא מתקיימת רק כדי לפנות את מקומה לעתיד.

ישנה אמירה חסידית ש”העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף אין, דאגה מנין?”. אמירה יפה אך הרסנית כשלעצמה, שכן היא לא משאירה לאדם דבר מהמציאות. השאיפה לפשטות תנסה להאט את הזמן כדי להפיק את המירב מהרגע, לכן היא תנסח אמירה זו מחדש ותגיד ש”העבר אין, וההווה כהרף אין, אחוז בקרניו בשתי ידיים”, מעט פחות וקליט, אבל ממחיש את הרצון להפיק את המירב מהרגע הנוכחי, שכן בכל זמן נתון אין לאדם אלא את אותו הרגע.

אז לסיכום כל מה שנותר הוא לשאול מתי אתה חי?

———————————————————

התמונה הגיע מארוע הפלאש מוב “רוקדים ברחובות” שפורסם כאן.

כתיבת תגובה