טיוטה שנועדה להכריח אותי לדקדק ולהגדיר את העוגן המרכזי של הדבר עליו אני עמל בשנים האחרונות.
מדלות נסיוני, עיקר עבודתו של המטפל, היא לסייע לאדם להבין את עצמו, להגיע לרגעי החסד בו הדינמיקה מתבהרת, והסבל מתאייד. אלא שהִגְיוּן, rationalize, היא מילה שלא קיימת בעברית. העדרותה של המילה מצביעה על הפראדוקס עליו מדבר רבי נחמן ורבים נוספים, שהדרך להגיין דברים דורשת קפיצה בלתי אפשרית בין מה שנתפס בתודעה למה שאינו. או בשפתו, בין אור ישיר לאור מקיף.
אלה שממשיכים להתגלגל ממוות ללידה שוב ושוב, בקיום הזה או בכל קיום אחר, מסלולם אך ורק בבורות מקורו. הבורות יוצרת ערפול גדול שבעטיו מתגלגלים במשך זמן רב.
דברי הבודהה. הדרשה על התבוננות במצד. קרן ארבל.
כשמגיע אותו רגע חסד של בהירות, של הִגְיוּן, ניתן לראות באופן מוחשי כיצד המשקל האדיר של סבל מוסר מהכתפיים, ניתן לשמוע את האויר הצח שהצליח להתגנב לתודעה לאה. כרגע, הזכות ליצר רגעים שכאלו זו הזכות וההנאה הגדולה ביותר שמצאתי בעולם, ולכן אני משוטט, מתנדב, לומד וטועה, מתוך תקווה ללמוד להגיין, ליצר את הזכות להשאיר את העולם מעט יותר שקט מהסבל והרעש שפעם חוויתי את העולם דרכו.