טיפול זוגי במצב של בגידה לפי גישת המובחנות. סיכום של סיכום מהרצאה של אמיתי מגד.
בגידה מתרחשת לרוב בין בני זוג עם מובחנות נמוכה. בשל הסודיות הכרוכה בה, הבגידה היא פתרון המאפשר לכאורה להימנע מהתמודדות עם הדילמה האישית, למשל עם המתח בין הצורך של אדם בקשרים רומנטיים נוספים מחד גיסא ובין רגש הקנאה מאידך גיסא או המתח בין הרצון גם בקשרים רומנטיים נוספים וחוסר הרצון שלבן הזוג יהיו קשרים רומנטיים נוספים. ב”בגידה” האדם רוצה לכאורה לקיים לעצמו את שתי האפשרויות בעוד שבן זוגו לא מקבל אף אחת מהן. לפיכך, המטרה בטיפול לפי גישת המובחנות אינה לתקן את ה”קלקול” של הבגידה, אלא לעזור לכל אחד מבני הזוג לחזור לקונפליקט הפנימי שלו ולקחת אחריות על מה שהוא עושה מבלי להטיל את האחריות על האחר.
מגד הדגיש את ההבדל בין להיות מושפע מהסביבה מתוך מקום של תחושת עצמי איתנה לבין השפעה מתוך תחושת עצמי משוקפת. אדם בעל תחושת עצמי איתנה קודם כל בודק את השיקופים של הסביבה לפי סולם הערכים הפנימי ואז בוחר מה לקחת או לא לקחת. אצל אדם בעל תחושת עצמי משוקפת, לעומת זאת, השיקופים מהסביבה יתמרנו אותו ואת תחושת העצמי שלו. כשיש תחושת עצמי איתנה, האדם פחות תגובתי ויש מרווח בין המשובים מבחוץ לבין החוויה הפנימית ומה שהאדם בוחר לקחת מהמשובים. במובן הזה, אנשים בעלי תחושת עצמי איתנה יושפעו מבני זוגם אך ההשפעה לא תנהל אותם.
ככל שרמת המובחנות נמוכה יותר, כך האחר יכול יותר לתמרן את תחושת העצמי המשוקפת של האדם, וככל שרמת המובחנות גבוהה יותר, תחושת העצמי איתנה יותר ואינה ניתנת לתמרון על ידי האחר. בבגידה, הבוגד מתמרן את תחושת העצמי המשוקפת של הנבגד. מגד תיאר ריקוד שבו הבוגד לא מרגיש טוב בתוך הקשר ויוצא לקבל חיזוקים מבחוץ, ובאופן זה מתמרן את תחושת העצמי של הנבגד.
האם את רוצה להיות תלויה כל כך בגברים בשביל להיראות, או שהיית רוצה להתחיל לגדול ולראות את עצמך ולהיראות בעצמך? איך את הופכת להיות כל כך בלתי נראית כשבן זוגך לא פנוי אליך? איך זה שאת לא רואה את עצמך כשהוא לא רואה אותך?”
העימות משדר למטופל – אתה לא רק ילד שזקוק לשיקופים מבחוץ, אתה אדם מבוגר שיכול להיות יוצר בחיים שלך.
הבוגד לא יכול לקחת אחריות מבלי שקודם עבר תהליך של עימות עם עצמו, וגם הנבגד לא יכול לסלוח מבלי שקודם כל ירגיע את עצמו ויסתכל על הדברים ממקום של תחושת עצמי איתנה
כשאדם מתעמת עם עצמו הוא קודם כל בא בדרישה לעצמו, וכך השיח הזוגי מצליח להיות מכבד ושני בני הזוג מרגישים ראויים יותר. הקשר מעמיק ומתרחב והאפשרות לאינטימיות גדלה מתוך תחושה של חופש וכבוד לאחרות. לעומת זאת, כאשר אדם משליך את הקונפליקט הפנימי שלו על בן הזוג שלו ומנסה “לתמרן” אותו כדי שלא להתמודד עם עצמו, תחושת הראויות של כל אחד מבני הזוג נמוכה יותר, והאפשרות לאותנטיות בתוך קשר קרוב קטנה. המטרה בטיפול במובחנות היא לפתח את היכולת של האדם להביא את עצמו יותר ויותר לידי ביטוי בתוך מערכת הנישואין.
לכל אחד מבני הזוג אחריות מלאה על החלק שלו. כאן חשובה לדבריו התפיסה שלנו כמטפלים: האם אנו מנסים להסביר התנהגות של בן זוג אחד באמצעות התנהגות של השני? הבנה כזאת משקפת הנחה של חוסר מובחנות, ולכן מונעת מאנשים לקחת אחריות מלאה. תחת זאת, מגד מציע לעבוד עם בני הזוג כאנשים מבוגרים שמסוגלים לבחור בחירות ואינם מנוהלים על ידי התנהגות של האחר.
מטרת הטיפול אינה “לסדר” לבני הזוג את האמון, אלא דווקא לעזור לבני הזוג “להתעורר” ולראות את המציאות כפי שהיא. לפי מגד, במצב של בגידה שני בני הזוג העדיפו להמשיך “לישון” ולהסתיר מעצמם את המציאות הכואבת. “להתעורר מהשינה” משמע להבחין ב”סיוט” של החיים שלהם, ושניהם לא רוצים בכך. הבקשה המופנית אל המטפל להחזרת האמון לדברי מגד משמעה בקשה לעזור להם להמשיך “לישון”.
עם זאת, מגד לא מציע לנבגד לבדוק כל הזמן את בן הזוג, אלא שבן הזוג יעשה את המאמץ לרכוש את האמון. בבדיקה אובססיבית הנבגד למעשה מענה את עצמו ונותן לכעס, לנקמה ולכאב לנהל אותו. הוא משאיר את עצמו חלש. מגד פונה אל החלק הבוגר שבוחר, ולא אל הילד הפגוע. הוא רוצה לראות מה קורה כשהוא מתייחס לאדם בישירות ודורש ממנו לגדול. בו בזמן, הוא בוחן מה קורה לבן הזוג שבגד: האם הוא שמח או מוטרד מהגדילה של האחר.