שלושה פסוקים סתומים שיכולים להיות פרשה בפני עצמה, או כותרת לכל הרעש האינסופי שנפרש בהמשך.
וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי ה׳; וַיִּשְׁמַע ה׳, וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ ה׳, וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. וַיִּצְעַק הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל-ה׳, וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, תַּבְעֵרָה: כִּי-בָעֲרָה בָם, אֵשׁ ה׳.