למרות שכבר מזמן דמותו של אותו הזקן נעשתה חלק מהנוף, השמועות לא חדלו לרחוש סביבו. איש לא ידע מי הוא ומה עניינו, אף העקשנים שבציבור לא הצליחו לדלות ממנו מידע. הוא נעשה הדמות המסתורית שבבית הכנסת, ה”צדיק”, (במילעל) של בית הכנסת. הוא הופיע רק לתפילות שחרית של שבת, דבר שהעלה שאלות רבות שלא זכו לכלל… Read More »

כילד, היה לי ברור שאגדל להיות וטרינר, מושיע ומרפא חיות אומללות, שכל חטאן הוא שנולדו בדור בו שולט ההומו-סאפיינס. “אתה באמת רוצה לבזבז את זמנך בעיקור כלבי פודל?” שאל אבי, רומס את החלום באחת. אז במקום זאת הלכתי לעקר עצים. כך מצאתי את עצמי בעוד יום אפור, מתבונן בעץ זית עתיק ומפואר. קישוט טבעי העומד בראש… Read More »

תמיד היו לו חלומות להיות תימהוני, להלך בין היערות ולזמזם שירים כאשר מראהו המוזנח מרחיק את אנשים המשועממים הפותחים בשיחה ללא כל סיבה. מין רעיון פרוע שלא עזב אותו מהיום בוא אביו הקריא לו ספרי הרפתקאות כילד ועד ליום בו ניתק אחרון הקשרים שעיגנו אותו למציאות. שנתיים שהוא ישב בבית, אחר שנים שעבד כפועל בנגריה.… Read More »

“ערב טוב, יעל” אמר אורן. יעל חייכה לעברו ונכנסה לרכב, אוחזת בידה את תיק העור גדוש המסמכים. לאחר שסגר אחריה את הדלת והתיישב בכיסא הנהג, התבונן בפניה לאמוד את מצב רוחה. היו ימים שיכלו לצחוק יחדיו כל הדרך, אך היו ימים שמוטב היה לתת לה להסתגר בדממה. יעל שפשפה את עינה בעייפות ופנתה לעבר אורן,… Read More »

כמעט והנחתי את שמחה זילברשטיין בצד, מקטלג אותה כעוד אחת מאלו שהחזיקו את הסידור בספריה כדי למלא מדף. הצורה ההדוקה בה היו הדפים צמודים זה בזה והעמודים הישרים העידו שסידור זה בילה את רוב זמנו במקום צר, מגהץ את עמודיו שהצהיבו בלי שיזכו לראות אור יום.  העמוד היחידי שחרג מאותו הקיפאון היה העמוד בו הדליקו… Read More »

הוא עמד דומם מול דלת העץ הכהה, מעביר את אצבעותיו הלוך ושוב על גבי המפתח, חורט בזיכרונו את בליטות השיניים הכסופות. כאשר התעורר, נזף בעצמו על הרהורי הכפירה שחדרו למוחו. לא, הוא לא עבד קשה עשרים שנה לקבל מפתח, רק כדי לסגת בסוף. לפני עשרים שנה וחודש נכנס לראשונה לבנין ופסע טרוף דעת לקומה העליונה.… Read More »

הנקישות המהוסות על דלת העץ גרמו לאבירם להרים את ראשו מערימת הכתבים. מיותר היה לבחון את הצללית בין חריצי הדלת בכדי לדעת שבעוד רגע ראשו של יואל יופיע, כמבקש אישור להיכנס. נאמן היה יואל שיבוא, ישמע ויעביר. יואל המתין עד שאבירם ישיב לו הנהון זעיר, מחמיץ במודע את התנועה הנוספת שבישרה שחברתו הינה לטורח ופסע… Read More »

שנאתו של רפי למחוסר הבית לא היתה קשורה לעובדה שהוא ראה אותו יותר מאשר את אשתו. כבר ביום הראשון שבו עבר רפי למשרדו החדש ופגש אותו ברחוב, גיבש לגביו דעה נחרצת. עוקף בשאת נפש את הקרטונים הפרוסים על רצפות האקרשטיין. בקנאות הקפיד פעמיים ביום לחזור על הטקס המסורתי, לעקם את פניו ולהפנותם במהירות לצד השני.… Read More »

כמו שקורה בדרך כלל, כולם ידעו את האמת חוץ ממנו. אך למרות הכל, בדיוק כשם שנהגו לבקר אותו במרפסת ביתו בעבר, כאשר נעים היה לשבת ולשמוע כיצד הוא מספר על ילדיו באהבה, כך המשיכו לבוא גם היום, כאשר הסיפורים על ילדים נשארו. אבל המציאות השתנתה. סיפורו המוזר התחיל, כאשר השופט, למרות שהשתכנע שאין להשאיר את… Read More »

אפילוג  המשטרה מבקשת את סיוע האזרחים בפענוח הירצחו של ארכיאולוג בריטי בשם אנדר ג’ונס שנדקר בחפץ כהה מחוץ למסבאה ביום השבת האחרון. המשטרה מדווחת שלמרות שהרוצח ביצע חיפוש בכיסי הנרצח, בפועל לא נגנב דבר. כמו כן מדווחת המשטרה שעל גופת הנרצח נמצא תליון קרוע בצורת צלב. כל היודע דבר על המקרה מתבקש לפנות לתחנת המשטרה.… Read More »