התגלגל לידי הספר של עמירה ערן “מורה לנבוכים – גישתו החינוכית של הרמב”ם” ונתקלתי בו בשפע קטעים שרציתי לשמור. את דעתי אני שומר לסוף. הדת האלילית היא כאמור דת המשתעבדת לדימויי המציאות. הניתוק בין תפיסת המציאות בתודעה לבין המציאות כלשעצמה ופרטיותה של התמונה הדמיונית, פרי דמיונו של כל אדם ואדם, מוליד שפע של עשים מבודדים,… Read More »
נהוג לציין את הארוע המרכזי בעשרה בטבת כיום בו החל המצור על ירושלים, כששאר המאורעות האחרים נדחקים אם בכלל נזכרים. אלא שבאופן אישי אני משאיר את החורבן לט’ באב, ובעשרה באב מציין את היום בו החשיכה בעולם הגיעה לשיאה. הסיבה לאותו חושך נוראי מתחילה בח’ בטבת, במארוע שנראה כחיובי. בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי… Read More »
ישנם פרשיות פשוטות שאם מדקדקים בדינמיקה המסתתרת מאחרי המילים, מגלים גישה מסעירה הפועלת בכיוון מאתגר ומסוכן, ולכן שונה לחלוטין מהמקובל. דוגמה שכזו צצה בפרשת שופטים, כשנכתב הציווי להקשיב לנביא: נביא מקרבך מאחיך כמני, יקים לך ה’ אלהיך: אליו, תשמעון… והיה, האיש אשר לֹא ישמע אל דברי, אשר ידבר, בשמי אנכי, אדרש מעמו… אך הנביא אשר יזיד… Read More »