אחת הבעיות המרכזיות כשהלך המחשבה שלך שונה משל אחרים, הוא במקרים בהם נוצרות אי הבנות, ולפעמים ישנם דברים שמקבלים משמעות הפוכה. המפורסם שבהם הוא הבחור הצעיר שהתהלב מאד משיחה של דרשן חרדי, ובא להגיד לו בהתלהבות שהשיחה היתה “חבל על הזמן”, מעליב את הדרשן עד מעמקי נשמתו. אני חושש שאחד המקרים האילו קרה לי בחסידות קרעטשניף.
מצאתי את עצמי מתגלגל לרחובת בשמחת התורה האחרון ובמהלך השוטטות בסביבה גיליתי שתי חסידויות צמודות: קרעטשניף ו_____. כמובן שבאותו הרגע השתנו כל התוכניות וכיוונתי את הדברים כדי לבקר שם בשעות המעניינות במיוחד. ברגע בו נכנס החג לבשתי את הבגדים שיבהירו לכולם שאני לא משתייך למקום אלא חסיד של קליפת נוגה, וחילקתי את הזמן בין שתי החסידויות, מדלג ממקום למקום כדי לנסות לרקוד על שתי החתונות. לבסוף נפל הפור על קרעטשניף, מקום בו נראה היה כמגובש יותר ובעל יחוד. כך שלמחרת התיצבתי במקום בשעה בה התחילה תפילת שחרית.
לא אספר על החמישה שבאו להזהיר אותי שהתפילה הולכת להיות ארוכה מאד, לא אספר על החסיד שוידא שאני אחרי קפה של שחרית וגם לא על אלבום התמונות שאחד החסידים העביר מול עיני, מפרט ומסביר על כל תמונה ותמונה. האנשים האילו הם אילו שמייצרים ומייצגים את הנשמה המיוחדת שמאפיינת כל מקום והם חלק אינטגרלי מהקסם ממנו אני נהנה. הדבר שאותו רציתי לציין הוא המעברים החדים בין תפילה חסרת נגינה לחזנות שלא היתה מביישת את ההיכלים המפורסמים ביותר. את המעבר מקול מהדהד שנשמע בכל קצוות האולם לחזן שכולם מתגודדים סביבו בצפיפות כדי לשמוע בקושי מתי לענות אמן. ובעיקר הניגונים המיוחדים, גלגולי העיניים והשיחות בתנועות ידיים שמספרים על קהילה יותר מכל דבר אחר. לשמחתי לקראת סוף התפילה ניגש אלי אחד החסידים והסביר את המעברים החדים ומקור המנהגים.
אבל, וכאן אני מגיע לעיקר, אבל אז הוא שאל האם התפילה ענתה לציפיות. התשובה שלי היתה שלא היו לי ציפיות, ואני חושש שלא הובנתי נכון ואולי הוא גרמתי לו להעלב.
בעולם בו העטיפה חשובה יותר מהמוצר, ישנם שווקים שלמים שכל מטרתם הוא לייצר ציפיות: חלונות הראווה המאירים מוצרים בצבעים עזים, אח”מים מצולמים עם מבט מתענג מעל כוס קפה מהביל במברשת צבע מקצועית, שמלה מתנופפת מתחת לפנים המביעות אושר עילאי בחוף כחול בגוון #420eef טבעי. מולם ישנם אילו שמנסם להשיל את תבניות והתניות הדמיון כדי להתעדן ולראות את המציאות כפי שהיא. להנות מהעגבניה, גם אם הגוון שלה לא בצבע #e5163c מדוייק, לשמוע את הציפור, גם אם היא לא מכירה את הלחן של שלגיה ובעיקר להנות ממזג האויר גם כשהוא משתנה בכל רגע.
הסכנה הגדולה ביותר למי שמעוניין לסגל לעצמו פשטות כאורח חיים היא להכין רשימת ציפיות לפני כל דבר. כך במקום לראות את מה שעומד מולך, ולגלות בו את האיכויות השונות שבו, אתה עסוק להשוות. לפעמים ההשוואה מאשרת אותך ואתה רואה שהרווחת, ופעמים רבות אתה מרגיש מופסד. אבל בכל מקרה אתה עסוק בהשוואה במקום פשוט להיות. במקום פשוט להיות ולראות אתה עסוק בלחפש. לכן כשנשאלתי האם המקום עמד בציפיות, עניתי בתמימות שבאתי בלי ציפיות. אני רק חושש שלשואל היו ציפיות שונות לתשובה.
—
והפעם התמונה מכאן.