כשביקשתי ממנה לתאר את האריזה, הייתי צריך לנשום עמוק כדי להפנים שאני בעצם נותן לה יד, ומסייע לה להבין שזה אכן לא הוגן, אבל לטובתה, ולמרות שעדיין לא הגיע לגיל עשרים, עליה להשלים וללבוש חיתול למבוגרים. כדי להסיח את הדעת ספרה על זה שפעם, כשיכלה, אהבה סוסים.
כשבסוף כתיארה את התחושה, בשמץ נימת ניצחון רוויית כאב, לא יכולתי לתהות איך זה שאני לא שומע אף לא רסיס כעס או מרמור בקולה.