ולפעמים נמצא המטפל מול שדה מוקשים, בה כל מילה צריכה להיבחן שבע פעמים, וכל ביטוי צריך להיות מותאם ומדויק. ולכן כואב במיוחד שכשלתי אחרי שהצלחתי להוביל את שדה המוקשים הנפיץ ביותר למקום בו היא היתה קשובה, שקטה וליקטה את דברי. היינו בסיכום, מרחב שנווט ונבנה כדי לחלוק שבחים, וכל שבח היה אמיתי ומדוד, מאיר נקודה… Read More »
הפעם השיחה נפתחה באם מודאגת לבנה החרד: לא ישן, בוכה, מסרב לאכול. ״הפעם״, כך סיפרה ״הוא חושש שהוא הופך ל…״. דיברתי איתה כמה דקות, מוודא שהיא בסדר, שהיא לא נדבקה בחרדה. מסייע להפנים שהתרופה הטובה ביותר לילד חרד, זו אימא מכילה ורגועה. לאחר מכן פניתי אליו. ״תגיד״, ״שאלתי אחרי שנוצר הגשר, ״ובמה היית אחוז לפני… Read More »
רשמתי לעצמי שיש קול נוסף בשיחה, אבל מכיוון שזה נשמע כמו נשימות כבדות של כלב, החזקתי את המידע להמשך. כשהצטרף קול נוסף שהתלחש ברקע, עצרתי וביררתי האם היא האישה צעירה שעליה מדובר. הקול הנוסף היתה אימה של הפונה, שותפה נוספת למצוקה, ויחדיו הם נושאים את המצוקה של הצעירה שהצטרפה לביתם. אותה צעירה היתה הנוסע הסמוי,… Read More »
יש פניות שהלב מתרחב לגביהן כבר עם המילה הראשונה, ואני נשבתי כבר ברגע בו סיפרה על הקיפוד שהציץ בגינה. לאחר דיון ארוך בנוגע לאופיים הביישני של חזירי הבר, שמעתי על אותם הדברים שהלב נושא ללא הפסקה, ואת המחיר היקר שהם גובים. ״אתה מבין״, הסבירה בקולה הרך, ״אני אנליסטית טובה ונדיר שאני טועה״. היה זה השלב… Read More »
אותו הקול שוודאי נשמע לי צעיר מכדי שנותיו אמר לי בחשש: ״אחרי שאני אספר לך את זה, כבר לא תאהב אותי״. ״אני בספק״, עניתי, ״אבל אשמח אם תאתגרי אותי״. … ״אני אגיד לך מה שמעתי״, עניתי לבסוף, ״שיצרת קשר עם אשה שהייתה צריכה עזרה, לקחת כזו אחריות שהיית שם כשהיא לא היתה יכולה, עשית כל… Read More »
היא היתה שבר כלי, משחזרת שוב ושוב כיצד קרסה ממרומי הקרירה והמשפחה לרוח רפאים בודדה. ״ברור לי שלא היתה לך אפשרות אחרת״, טענתי כשברקע קולה בוכה בשקט. אז שיתפתי מעט על עצמי, מספר לה מה הוביל אותי אל המוזות של החמלה. ״לא ידעת אחרת״, חזרתי והבהרתי, ״לא היתה לך אפשרות לפעול בצורה שונה, ויש לי… Read More »
אני יודע שהוא הרגיש צורך, ועדיין. לכן עניתי בשאלה: ״אם אגיד לך שאני צריך הסעה לאילת״. ״אני לא אהסס״, לא איפשר לי להשלים את המשפט. ״אז למה…״, הקשתי. ״כי אני הרגשתי צורך״, ענה. ״תגיד״, ניסיתי כיוון נוסף, ״אתה עזרת לאנשים אלפי פעמים יותר ממני״, הוא התחיל להצטנע, אבל הייתי ענייני, ״כמה פעמים ענו לך במחווה… Read More »
כשפניתי אליה, המילים הציעו עזרה, אבל זו היתה הקמיהה להיות שותף לחוויה. כך, עמדה לידו, מנסה להניח טלית על כתפיים קטנטנות, לא מבינות. מנסה למקם מצלמה, לסדר בגד, להחזיר את הכיפה למקומה. והוא, כבן שלוש, לא עוצר לשניה. לא יכולתי שלא לרצות להיות שותף, לתת חלק. לאפשר לה להיות לידו בתמונה. “כמו שעושה סבא”, אמרה… Read More »
אז באותו חסד של מסובב הסיבות, אני יכול להרשות לעצמי מידי פעם להתרחק מהרעש. ובאותו החסד אני יכול ללכת לכיוונו כשהוא נצרך. מידי פעם אני זוכה להבחין כיצד מאחרי הרעש מסתתר צורך עדין שרק מחפש מבט חומל. ברגעי חסד אני מסוגל להזכר שמאחרי אימת הריק שמחוללת מערבולות וסערות בתודעה, ישנה שלווה פשוטה שלא דורשת דבר מעבר לרגע זה.
בכאב, היא סיפרה לי שהוא לא מפסיק לפגוע ולהעליב. ילד בן 45, שמבטא את האהבה והצורך בתשומת לב בדקירות מדוייקות. ״מה גרם לך לשינוי? מה אפשר לך להפסיק להחזיר והבחין בגיחוך?״ שאלתי. ובהמשך השיחה גם הסברתי: ״כי אני אופטימי, את הבחנת בזה בעצמך, ולו יש מורה״. ״ניחמת אותי״, ציינה. ״אל תדאגי״, עניתי בחיוך עצוב, ״עוד… Read More »