ביום שישי פגשתי במקרה ברחוב את ספרו הראשון ״יוצאים לאור״ של איתי אהרון זיו, ספר היה ברשותי וקראתי, אבל איכשהו נעלם. אחרי שסיימתי את ספרו השני עזרה בדרך, ״יוצאים לאור״ חזר לרשימת ספרים שצריך לחזור אליהם, ולכן הייתי אסיר תודה על זה שהוא התגלגל לאלי מיוזמתו, וגמעתי אותו בפעם השניה במהירות.
אריה רודיך: דבר נוסף שלמדתי בדרך שעברתי הוא החשיבות של עוגנים, כמה שיותר עוגנים שיכולים לשמור עליך. לדוגמה: הקפדה על שינה טובה זה עניין ממש מהותי, לעשות דברים כיפיים, בעיקר עם הגוף, אנשים תומכים, נתינה לאחרים. עוגן אחד שעזר לי במיוחד זה הקפדה על הגיינה, אבל לא במובן המקובל של המילה. הגיינה מבחינתי זה לבחון ולסמן את כל מה שיכול להשפיע לך על התודעה, כל מה שנכנס אליך לגוף ולנפש – לא לאכול ג׳אנק פוד, לא לראות טלוויזיה, לא לקרוא עיתונים, לא לשמוע חדשות ולא לקבל את מה שכל מיני אנשים מנסים לשכנע אותך. ההקפדה על חופש מהתכתיבים של הסביבה הולך יד ביד עם לקיחת אחריות על החיים.
מההקדמה
גם את הגישה המתיישנת המעדפת ״הקלה בתסמינים: יש לכבד ולהוקיר. אותה תפיסת עולם לא מסוגלת או מעוניינת להסתכל על הבעיה האנושית בכללותה, אך רוצה להקל על הסבל של הנפש הרגישה שנדרשת להתמודדד עם החיים כאן. מתוך כך הגיח הרעיון של ״טיפול תרופתי״, שנועד במקור להתמודד באותם זמני עם קושי גדול מידי להכלה. הכוונה הייתה כי בעזרת התרופות יוכל המטופל לצלוח את הסערה ולהתחיל תהליך עמוק ומשמעותי יותר של התבוננות פנימה. התבוננות פנימית תספק התמודדות אמיתית עם האתגר שהגיע לפתחו ותאפשר את הצמיחה הטמונה בכל משבר.