ולוואי שידעתי לומר דיבורים של אמת, ולוואי שהייתי מדוייק. אלא שאני, כמו שאני, טוען טוב, אבל מודע עד כדי ביקורתיות אלימה.
ובאותו מרחב בין מילים לכוונה, אני נאבק מלהאמין לציניקן הרוצה לדייק, לעקר. מתחנן להאחז בנימה הרפה המייחלת לטוב.
גם דוד עמד באותה הנקודה, ולימינו עמד בן קיש שדייק אותו לפני שסמך את ידו לטעון למלוכה. שנים ומעגלים לאחר מכן, ממשיכים להפוך בדבריו של דוד, יש המתפעלים, ויש המחפשים, ואף תוקפים בביקורת גלויה.
שׇׁפְטֵ֥נִי ה׳ כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי
כמיהה שההוויה תשפוט לטובה במקום בו בעל הדבר עצמו לא בטוח בתשובה.
ובעולם רווי ביקורת עצמית עד כדי שיתוק וסירוס, מהדהדת הכמיהה עד כדי הפיכה לקמיהה