הדיכאון השתלט לי לחלוטין על המחשבות. הוא עשה עליו מניפולציות וגרם לי לחשוב שסיום החיים הוא לא רק האפשרות הכי טובה בשבילי, אבל למעשה היא האפשרות הכי טובה לכולם.
כי זה מה שדיכאון עושה, הוא מכניע אותך ולוקח את ההגה. הוא מרחיק אותך מכולם וכל מה שאתה אוהב. ומוריד אותך למנהרה חשוכה. וכשאתה במקום האפל הזה, הוא מחבק אותך ואומר לך שכאן אתה אמור להיות. לכאן אתה שייך.
ג’ייק טיילר מספר על השקר של ״אני בסדר״ ועל הרגע המדהים בוא הוא התחיל להיות כנה ולספר על ההתמודדות שלו בגלוי עם דיכאות ואובדנות.
הוא שאל אותי שאלה שאני לא מאמין שלא שאלתי את עצמי. הוא שאל: אתה באמת רוצה למות או שאתה פשוט לא רוצה להרגיש ככה יותר?
אני זוכר ששכבתי במיטה בוקר אחד, והרגשתי מוכרע לחלוטין. ניסיתי להיזכר מה היא הרגשה של שמחה, ופשוט לא יכולתי להיזכר. אז הגעתי למסקנה שאם אני כבר לא מסוגל לזכור איך זה להיות מאושר, אז אין טעם לחיות.