לפני שאכתוב המלצת צפיה לא פשוטה לריטריט למודעות רדיקלית של אן ברדני, אפתח בציטוט הקלישאתי “דע את עצמך” שנחרט על מקדש אפולו. אלא הצורך במודעות עצמית הוא די ברור מאליו לכל מי שרוצה לפעול במציאות בצורה הרמונית. מי שלא מודע לזה שהוא פועל מתוך כעס או פחד יתקשה לפעול בצורה מדוייקת בריאה והרמונית, או כמו שאני מבין את זה – קדושה. כמו שאמר קרישנמורטי:
למה אנחנו מחלקים את החיים לדבר הקרוי טוב ולדבר הקרוי רע? האם אין למעשה רק דבר אחד, שהוא הכרה שאינה בתשומת לב? ודאי שכשיש תשומת לב מוחלטת, זאת אומרת שכשההכרה מודעת לחלוטין, עירנית, על המשמר, אין כזה דבר כמו רע או טוב, יש רק מצב ער.
לכן אני מוקסם ומחפש ממקומות בהם האדם מגלה מימדים שהוא לא הכיר בעצמו. מימדים של גילוי עצמי. ודוגמה לזה ראיתי בסדרה על הריטריט של אן ברדני לחיות רדיקלית, שבמהלכה הובילה קבוצה של אנשים במשך חמישה ימים למסע של מודעות רדיקלית. המסע נע בין תובנות פשוטות לביטויים אלימים שהתקשתי להכיל. אבל אן הצליחה להחזיק ולאפשר בשליטה ובמודעות בלתי נתפסת את המשתתפים למחוזות מפחידים.
יש שם ביטויי כאב, יש שם נקודות הזדהות עמוקות, יש שם גילויי אלימות קשים ויש בעיקר ביטויים ראשוניים לכאב מודחק שניצב בדממה במשך שנות חיים. יש גם מקומות בהם הרגשתי שמאלצים את הנוכחים להגיב לאופנות חברתיות ולשאת תפקידים שהם לא הבינו ולא היו מעוניינים בהם. אז לא הכל וורוד. אבל עדיין.
אחד הרגעים שכבשו אותי היה כשהדמות הצללים שלא לוקחת את הבמה לרגע, האמא. זו שמחוללת את המרחב בו כל אחד יכול להרגיש בנוח ולבטא את עצמו, כשאמא נפתחת ומתפרקת, כואבת את העייפות על התפקיד שלא מרפה לרגע. לרגע בו היא משתפת את תחושת חוסר נראות בתפקידה כמחוללת מרחב. אבל לא לתובנה זו התכוונתי, אלא לרגע בו איש זר תקף אותה על זה שהיא מניפולטיבית, משליך עליה את הכאב שהוא נושא מאימו. הרגע שכבש אותי היה המיידיות בה היא השילה מעצמה את רסיס החרות ומייד חזרה לתפקיד, ומייד חזרה להיות אמא, להכיל ולאפשר לאחר לבטא את המצוקה על חשבונה. אפילו אם מדובר היה בילד שלא שלה. אותה תנועה בלתי מודעת שמרחשת בשבריר שניה בה אנחנו לוקחים את התפקיד שהמציאות דורשת מאיתנו.
למי שמעוניין לצפות, הכוונה לדקה השלישית של הפרק הזה, אבל לא מומלץ להתחיל בפרק זה, כי ההמשך ממש לא פשוט ועל גבול הפסיכוטי.
איך אני הייתי בא לידי ביטוי שמרחב שכזה? הלוואי שהייתי מכיר מרחב שכזה כדי להתנסות ולראות.