זה לא בהכרח קל וזה בטח לא תהליך מהיר

תקציר מתוך על הדיכאון נכתב בידי פרלין אגרנטי ותורגם באתר סלאו. במשך כמעט שליש מחיי לקחתי כדורים נוגדי דיכאון וחרדה… האמנתי לרופאים, לפסיכיאטרים, לפסיכולוגים הקליניים ולחברות התרופות – שסיפרו לי שהבעיה נמצאת בראש שלי. חוסר איזון כימי… במשך כמעט שליש מחיי התייחסתי אל הדיכאון כאל מחלה, וטיפלתי בו כמו במחלה – ניסיתי לגרש אותו באיומי… Read More »

בנוגהם של היש: מלחמת מלאכים

״אתה מלאך״, טענה כלפי אחרי כרבע שעה בו סיפרה על אביה שהשתנה וכבר לא הדמות מופת שהכירה לאורך השנים. אימא שכבר לא באמת איתם והיומיום הלא פשוט שאיתו היא מתמודדת. כל זאת רק כהכנה לקראת הימים העתידים קשים בהרבה. ״אני?״, התחלתי לצחוק בקול. ״את עושה כל כך הרבה, מתמודדת עם כל כך הרבה, ולי את… Read More »

בנוגהם של היש: הכאב הדרוש ליצירה

נכנסתי אליה לחנות/סדנה בבוקר אחד קריר ודיברנו על האכזריות שבאמפטיה תוך שאני מביט בתכשיטים שהיא יצרה. היא כמובן הקשיבה לדעתי בנימוס והתנגדה. ״למה את יוצרת?״, ניסיתי לברר. ״כי אני צריכה להוציא״, ענתה. ״להוציא שמחה או כאב?״, הקשתי והיא השתתקה. ״היית רוצה לותר על הכאב, גם אם זה אומר לוותר על היצירה״, שאלתי שאלה נוספת שלא… Read More »

בנוגהם של היש: עטוף באהבה

היא פתחה בכאב ודיברה על בדידות. כל מי שישנם בעולמה הן האחיינים, מתוקים ומדהימים כפי שהם, אבל רק הם. היא הלכה וספרה על עדינות הנפש שלהם ועל זה שהם זוכרים אותה גם ברגעים רועשים ושמחים, שולחים לה הודעות געגוע בזמנים לא צפויים, הופכים אותה לשותפה לעולמם. אז ביקשתי רשות לסיים בצורה שונה ואנוכית, ביקשתי במקום… Read More »

סידרה: מודעות רדיקלית

לפני שאכתוב המלצת צפיה לא פשוטה לריטריט למודעות רדיקלית של אן ברדני, אפתח בציטוט הקלישאתי “דע את עצמך” שנחרט על מקדש אפולו. אלא הצורך במודעות עצמית הוא די ברור מאליו לכל מי שרוצה לפעול במציאות בצורה הרמונית. מי שלא מודע לזה שהוא פועל מתוך כעס או פחד יתקשה לפעול בצורה מדוייקת בריאה והרמונית, או כמו… Read More »

בנוגהם של היש: להיפרד מהאחיזה בעולם

בנחת הוא סיפר שהוא כבר יודע לצפות מראש, ולכן יודע איזו הרגשה הולכת לבוא. השינוי מתקרב, והוא לא מעוניין להשתנות. הוא לא מעוניין להרפות מהאחיזה שלו בעולם. הוא לא מוכן לוותר על ההנאה, האחיזה שיש לו בעולם, למשל מללגום כוס קפה שחור. כשהבעתי הערכה ליכולת שלו להביט, הוא סיפר במבוכה שהוא כותב שירים, והיו דרושים… Read More »

בנוגהם של היש: לכן העולם שטוח

כשהוא שיתף שהוא מאמין שהעולם שטוח התרגשתי, קיוויתי סוף סוף להבין. לכן השיחה היתה ארוכה מהרגיל, כשאני מנסה להדוף נאומים ולפגוש את האדם. ״אבל למה זה כל כך חשוב״, התעקשתי ושאלתי מספר פעמים ובצורות שונות. על קיומו המוחשי של השטן כבר שמעתי, וגם את הציפיה ליום הדין. הייתי מוכן לאש וגופרית סביב ההתנגדות לחיסונים ואולי… Read More »

בנוגהם של היש: לעזור לשורש הבעיה

כל מה שהספקתי ללמוד בשלושת הדקות עד שהוא הורד בתחנה, היה הוא משרת בחיל רפואה כי הוא התנדב במד”א בעברו. “ומה אחר כך?”, שאלתי, “ממשיך במסלול רפואה?”, הנחתי. “עבודה סוציאלית”, ענה, וכשביקשתי פירוט המשיך “לעבוד עם נוער שוליים”, כששאלתי מה הזיכה, הסביר: “ראיתי במד”א יותר מידי מקרים של אלימות בבתים, ורציתי לסייע למי שצריך, לפני… Read More »

בנוגהם של היש: לחשב מסלול מחדש

דיברנו ביום בו העולם שלה השתנה. היא לא השתמשה במילה קרס, אבל ההלם והבלבול היו גלויים. נכון שהיא פתחה בשיתוף על חרדה ודיכאון, אבל מהר מאוד עברה לחפוש פתרונות. היתה מילה שלא הייתי מסוגל להגיד לה, אז ניסיתי ללכת בזהירות מסביב, להזכיר שהיא קיבלה את הבשורה רק ברגע זה, והגוף מאותת שצריך לנשום ולהפנים את… Read More »

בנוגהם של היש: ראיתי ישות מרהיבה

במקום בו לא הייתי אמור להיות, במחיצת אנשים שדברו רק טוב ובמעגל גדול סביב המדורה, שם הבחנתי בה. מגיחה לרגע בחיוך עדין להוסף עץ למדורה. כששקטתי מעט הבחנתי בה שוב, משמיעה צליל פותח שמשחרר מכל הנוכחים מנגינה. נדיר שהיא המשיכה מעבר למספר תווים. באותו האופן היא גם צחקה ראשונה כשהיה טעון ושיתפה פעולה כשמשהו נקלע… Read More »