הנקישות המהוסות על דלת העץ גרמו לאבירם להרים את ראשו מערימת הכתבים. מיותר היה לבחון את הצללית בין חריצי הדלת בכדי לדעת שבעוד רגע ראשו של יואל יופיע, כמבקש אישור להיכנס. נאמן היה יואל שיבוא, ישמע ויעביר. יואל המתין עד שאבירם ישיב לו הנהון זעיר, מחמיץ במודע את התנועה הנוספת שבישרה שחברתו הינה לטורח ופסע… Read More »

שנאתו של רפי למחוסר הבית לא היתה קשורה לעובדה שהוא ראה אותו יותר מאשר את אשתו. כבר ביום הראשון שבו עבר רפי למשרדו החדש ופגש אותו ברחוב, גיבש לגביו דעה נחרצת. עוקף בשאת נפש את הקרטונים הפרוסים על רצפות האקרשטיין. בקנאות הקפיד פעמיים ביום לחזור על הטקס המסורתי, לעקם את פניו ולהפנותם במהירות לצד השני.… Read More »

כמו שקורה בדרך כלל, כולם ידעו את האמת חוץ ממנו. אך למרות הכל, בדיוק כשם שנהגו לבקר אותו במרפסת ביתו בעבר, כאשר נעים היה לשבת ולשמוע כיצד הוא מספר על ילדיו באהבה, כך המשיכו לבוא גם היום, כאשר הסיפורים על ילדים נשארו. אבל המציאות השתנתה. סיפורו המוזר התחיל, כאשר השופט, למרות שהשתכנע שאין להשאיר את… Read More »

אפילוג  המשטרה מבקשת את סיוע האזרחים בפענוח הירצחו של ארכיאולוג בריטי בשם אנדר ג’ונס שנדקר בחפץ כהה מחוץ למסבאה ביום השבת האחרון. המשטרה מדווחת שלמרות שהרוצח ביצע חיפוש בכיסי הנרצח, בפועל לא נגנב דבר. כמו כן מדווחת המשטרה שעל גופת הנרצח נמצא תליון קרוע בצורת צלב. כל היודע דבר על המקרה מתבקש לפנות לתחנת המשטרה.… Read More »

(בגלל מורכבותה ואלימותה של הגרסה הראשונה תוצג כאן רק פיסה מהכתיבה המקורית) הוא המתין שוכב בצל עץ השקד, יודע בוודאות שגלית תחזור. בינתיים ניצל את הזמן כדי להתפעל ממראהו של פרח השמשונית, הבוהק בעליו הצהובים המסתירים את שורשם האדום כדם.  מראה הפרח הבודד המתריס בצבעוניותו כנגד גווניה הקרים של הגבעה הזכיר לו את גלית בתחילת… Read More »