פרשת בשלח משה מקבל ציווי לשמור מהמן שירד במדבר לדורות הבאים, אלא שבמקום למלא את המשימה, הוא מעביר אותה לאהרון. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה’: מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם. לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי… Read More »
דברים שכתבתי פעם במקום אחר: ידוע שאין נבואה שורה אלא מתוך שמחה, שכן כשהאדם “כבד”, הוא לא מסוגל לראות את הנמצא מולו בראיה בהירה. אותה כבדות, עייפות, דיכאון, פחד, סלידה וכל אותם רגשות ומשקולות, מעוותים את הצלילות של האדם, ומטים את נקודת המבט שלו על המציאות. לכן ברור שלא ניתן לשמוע את הנימים הדקים של הקריאה… Read More »
דברים שכתבתי פעם פרשת בשלח: מטרת המדיטציה היהודית ורתגול המיידפולנס הוא לראות. אנו מעוניינים לקרוע את המסכה מעל האבק המסמא את העיניים, להיות מסוגלים לראות את המציאות בכול הודה, כפי שהיא נמצאת בקדושתה העליונה. אך גבוהה מעל גבוהה, יש גבול ליכולתו של האדם, וגם הזך ביותר, לחדור מבעד למסכים האנושיים המכסים את ההוויה האלוהית. רגע… Read More »