כולם חששו ממנה, כי ידעו שמילים טובות לא יהיו. ברוב המקרים, אני מצאתי בה נשמה טובה. אבל באחד מרגע יהחסד, אחרי שסיימה לשפוך עלי איש וגופרית במשך מספר דקות, ונרגעה, היא הסבירה את עצמה בצורה מבריקה: כשאני פרובוקטיבית לפחות אני קיימת, לפחות אני לא החמודה.
כשציינתי שזה משאיר אותה בודדה, צחקה וציינה שכנראה שאני עדיין לא מבין את המציאות שהיא חווה.