כבר הוצג פסוק המחזק את ידיו של מי שמנסה לסלול לו דרך חדשה ישנה לעבודת האל. פסוק נוסף שכזה משמש כפתיח למדיטצית בוקר, מדיטציה יהודית שנועדה כדרכם של החסידים הראשונים לשהות לפני התפילה כדי להתנקות, להתבונן ולכוון את עצמו בדרך הנכונה.
הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי.
רגע לפני שהאדם יושב ומתחיל למדוט, רגע לפני שהוא נושם עמוק ומתבונן אל תוכו כדי לראות ולהשקיט, כדי לראות צלול, הוא מנסח בקשה, או מעלה את המודעות לכך שכל רצונו הוא למצוא את הדרך בה ישא את נפשו אל האל. בקשה או ייחול זה פונה לשני הכיוונים, אל עבר האלוהות, וכלפי האדם עצמו. לכן היא באה לידי ביטוי בבוקר, עוד לפני שהאדם התחיל לפעול בעולם.
מסיבה זו פסוק זה מותאם לרגע לפני שהוא מתחיל את המדיטציה, ובא לסייע לעובד האל להבדיל בין מדיטציה כללית לבין זו היהודית. בין זו שאינה פונה אל מחוץ לאדם, לעבר זו שפונה ישירות לאלוהות ומבקשת הדרכה והכוונה בדרך בה האדם נושא נפשו.