Author Archives: אריאל

תרופות טבעיות

יש מונחים שמהדהדים בצורה כל כך נכונה, שאני מאמץ אותם באופן מיידי, אחד מהם זה המונח ״תרופות אישיות״ של ד״ר פטרישיה דיגן. פטרישיה מתארת (מהדקה הארבעים) שלכל אחד ואחת מאיתנו יש תרופות טבעיות. פעולה/מעשה שנעשה באופן מודע או שלא מודע. משאב זמין שמחזק. זו הנקודה הבריאה שיש בכל אחד ואחד שמזהה את הסבל, ואת הגורם… Read More »

השארתי אותה כאובה

ולפעמים נמצא המטפל מול שדה מוקשים, בה כל מילה צריכה להיבחן שבע פעמים, וכל ביטוי צריך להיות מותאם ומדויק. ולכן כואב במיוחד שכשלתי אחרי שהצלחתי להוביל את שדה המוקשים הנפיץ ביותר למקום בו היא היתה קשובה, שקטה וליקטה את דברי. היינו בסיכום, מרחב שנווט ונבנה כדי לחלוק שבחים, וכל שבח היה אמיתי ומדוד, מאיר נקודה… Read More »

זרם התודעה

הפעם השיחה נפתחה באם מודאגת לבנה החרד: לא ישן, בוכה, מסרב לאכול. ״הפעם״, כך סיפרה ״הוא חושש שהוא הופך ל…״. דיברתי איתה כמה דקות, מוודא שהיא בסדר, שהיא לא נדבקה בחרדה. מסייע להפנים שהתרופה הטובה ביותר לילד חרד, זו אימא מכילה ורגועה. לאחר מכן פניתי אליו. ״תגיד״, ״שאלתי אחרי שנוצר הגשר, ״ובמה היית אחוז לפני… Read More »

והכלב הסכים לדברי

רשמתי לעצמי שיש קול נוסף בשיחה, אבל מכיוון שזה נשמע כמו נשימות כבדות של כלב, החזקתי את המידע להמשך. כשהצטרף קול נוסף שהתלחש ברקע, עצרתי וביררתי האם היא האישה צעירה שעליה מדובר. הקול הנוסף היתה אימה של הפונה, שותפה נוספת למצוקה, ויחדיו הם נושאים את המצוקה של הצעירה שהצטרפה לביתם. אותה צעירה היתה הנוסע הסמוי,… Read More »

סליחה ששכנעת אותי

יש פניות שהלב מתרחב לגביהן כבר עם המילה הראשונה, ואני נשבתי כבר ברגע בו סיפרה על הקיפוד שהציץ בגינה. לאחר דיון ארוך בנוגע לאופיים הביישני של חזירי הבר, שמעתי על אותם הדברים שהלב נושא ללא הפסקה, ואת המחיר היקר שהם גובים. ״אתה מבין״, הסבירה בקולה הרך, ״אני אנליסטית טובה ונדיר שאני טועה״. היה זה השלב… Read More »

אני אגיד לך מה שמעתי

אותו הקול שוודאי נשמע לי צעיר מכדי שנותיו אמר לי בחשש: ״אחרי שאני אספר לך את זה, כבר לא תאהב אותי״. ״אני בספק״, עניתי, ״אבל אשמח אם תאתגרי אותי״. … ״אני אגיד לך מה שמעתי״, עניתי לבסוף, ״שיצרת קשר עם אשה שהייתה צריכה עזרה, לקחת כזו אחריות שהיית שם כשהיא לא היתה יכולה, עשית כל… Read More »

שובה של קליפת נוגה?

הופתעתי להיזכר ששמו של האתר הוא קליפת נוגה, מונח שאני נושא שנים רבות, ורק מעדן אותו ומסיר ממנו סיגים לאורך השנים. פעם הוא ביטא את המאבק בין האסור למותר, בין הדתי למשתוקק. כשלמדתי להכיר את אבק שעל עיני, מונח זה נשא בתוכו את הקו הדק בין השפוי למשוגע. כאותם בעלי תבואה העושים סימן על מצחם… Read More »

וישמחו כי-ישתוקו

מזמן לא כתבתי, ספק הרצון לשתוק וספק החשש לומר. נכון שאני מאמין שעל מי שאין לו מה לומר, להתאמן בשתיקה. אבל פעמים שהאני צריך עוגן כדי לראות תנועה. סימנתי חלקה, העתקתי אותה שלוש פעמים ושבתי הביתה. בסופו של יום כעסתי על בני הצעיר כי לא הייתי קשוב. לו, שלום. ולי? אין לי מה לומר, ודי… Read More »

סליחה, אבל שאלת

אני לא רוצה לפתוח סיפור במשפט באנגלית, אז אעשה תרגיל ספרותי זול, ואנסה לבנות מתח. אתאר בצורה מרגשת שהבנתי מייד את הסיבה שבגלל היא שואלת את השאלה. לכן התישבתי בזמן שאול כדי לכתוב תשובה, חש שהיא רוצה להתנחם בשמחתי בזמן שהעולם דורש ממנה עוד, ללא חמלה. ואני. הרגע המשמח ביותר שקרה לי, קרה ממש לאחרונה.… Read More »

לא, לא היתה ברירה

היא היתה שבר כלי, משחזרת שוב ושוב כיצד קרסה ממרומי הקרירה והמשפחה לרוח רפאים בודדה. ״ברור לי שלא היתה לך אפשרות אחרת״, טענתי כשברקע קולה בוכה בשקט. אז שיתפתי מעט על עצמי, מספר לה מה הוביל אותי אל המוזות של החמלה. ״לא ידעת אחרת״, חזרתי והבהרתי, ״לא היתה לך אפשרות לפעול בצורה שונה, ויש לי… Read More »