לא ידעתי מה לענות כשהיא סיפרה שעוד מעט תנשא בשידוך כפוי. התקשתי לנחם כשהיא סיפרה שאביה נועל אותה בחדר כדי שלא תפגוש את החבר היחיד איתו דיברה, זה שכמעט היתה איתו רק כדי להיות. נעולה כדי להמשיך להצטיין במקצוע שאביה מאלץ אותה ללמוד, בלי שיכיר ברצף הציונים המרשימים שמביאה. לכן כששאלה האם היא יכולה לגלות… Read More »
עד אז הוא היה חומה אלימה ובצורה, ורק בפעם הרביעית הצלחתי לנהל איתו שיחה, עוקף את קבלת הפנים האגרסיבית שאחריה לא נותר דבר. וכשהמרחב נפתח, וכהרגשתי בנוח לשאול אותו למה היה כל כך קשה להתחיל שיחה, ענה בקולו העמוק: “בגלל היוהרה שלכם להיות שם בשבילי”. משאיר אותי המום.
לקח לה רגעים ספורים לעלות עלי: ״אתה ילדון״, אמרה בקול עצוב. ״אין לך שום יכולת להבין מה עובר עלי, ולי אין כוח להסביר״. בשלבים הסופניים של התבוסה לסרטן היא ניסתה בכל זאת למצוא אוזן בילדון שמולה, אבל כבר בניסיון הראשון התנצלה, ״אתה ילדון״, אמרה בעצב, ״ולי אין כוח להסביר״. התנצלתי, מעולם לא הרגשתי כל כך… Read More »
כשביקשתי ממנה לתאר את האריזה, הייתי צריך לנשום עמוק כדי להפנים שאני בעצם נותן לה יד, ומסייע לה להבין שזה אכן לא הוגן, אבל לטובתה, ולמרות שעדיין לא הגיע לגיל עשרים, עליה להשלים וללבוש חיתול למבוגרים. כדי להסיח את הדעת ספרה על זה שפעם, כשיכלה, אהבה סוסים. כשבסוף כתיארה את התחושה, בשמץ נימת ניצחון רוויית… Read More »
כאב לה כי השליכו עליה אריזה, וגם היתה לה תחושה לסיבה שבגללה זה קרה. אבל בעדינות על-אנושית נשארה בספק. ״אולי״, כתבה, ״אולי זה החיג׳אב ואולי זה צבע העור״, היססה. ואני, במקום להתפלא יחד איתה השלכתי עליה את החשש שלי. בתגובה, כככוכב עדין ויציב מטלטלת המילים, שאלה: ״ככה אני נראה בעיניך?״, משאירה אותי מטולטל מול הספר,… Read More »
זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו וירא אליכם כבוד ה’. לכל דבר יש סיבה, יש המכנים זאת קארמה, ובכך מציבים את האחריות של האדם כיסוד המרכזי במציאות. אבל בעלי האמונה העברית מחפשים את הסיבות הגדולות יותר מאחורי כל דבר, כדי לממש את המחוייבות האישית הבאה לידי ביטוי באותו הדבר. העברי מחוייב להביט בכל דבר כדי… Read More »
שיחה היא ארוע בו קל לשים לב איפה מקומו של האדם. האם הוא תופס את מקומו, או שהוא מנסה לתפוס יותר נפח באופן מלאכותי. ישנם אלו שאצלם כל מילה טבעית ומדוייקת, ויש את אילו שרק מחפשים את הפתח דרכו הם יכולים לדבר. אמנם ההשתוקקות של האדם לתפוס מקום באה לידי ביטוי בכל מעשה אנושי, אבל… Read More »
והיה על־אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל־הקדש לפני ה׳ ובצאתו ולא ימות והרמונים היו מקיפים את הפעמונים מכל צד, אין קולם נשמע כל כך לאחרים, כי גוף הרמונים ארוג מחוטין שזורין והוא רך המעכב את הקול מלהשמע לאחרים, ולכהן הגדול עצמו הנושא אותם כמעט שלא ישמע רק קול נמוך, ודי לו בקול כזה שאינו רק… Read More »
שצריך האדם לברר השראה שכינה בכל דבר השפת אמת כדרכו מסביר שמרחב הפעולה של האדם הוא ברצון בלבד, כלומר במודעות שבכל רגע ובכל דבר. ולכן ישנו הציווי ״יקחו לי תרומה… שצריך האדם לתת מכל דבר חלק להשי״ת״ ״כי לדברים גשמיים אין להם רצון, וכל דבר צריך להיות לו רצון… ומזה הוכחה כי דברים… תלויים בהאדם… Read More »
תקציר: בפרשת ואתחנן משה חושף רגע דרמטי בו ניתן בידו להחליט האם הוא יגשים את משימת חייו, או יניח אותה בידי אחר ויפרוש רגע לפני ההגשמה. באותו האופן אנחנו נקראים מידי רגע לברר האם אנחנו שקועים בהגשמה עצמית, קטנה ואנוכית, או קשובים להוויה. אנחנו מכירים את משה, האיש שבגיל שמונים קיבל נבואה שיוציא את עם… Read More »