ישנו דיון אינסופי לגבי הסמכות של הגמרא לעצב את אורח החיים היהודי. הדעות נעות בין הגישה הרואה בחכמי התלמוד כאנשים החכמים בתקופתם, ולכן יש מחוייבות לחלוק עליהם בנושאים בהם הידע האנושי התקדם, או שהמציאות התשתנתה. לבין הדעה הרואה בחכמי התלמוד כדור של בני נפילים שכל מילה שלהם נכתבה ברוח הקודש, ולכן ישנו איסור לשנות אפילו את צורת הדף.
עדיין לא נתקלתי בדיון דומה בבודהיזם. שם מצד אחד אף אחד לא חולק על דבר יהבודהה, ומהצד השני החרות גדולה יותר ותחת דברי הבודהה ישנם שלל שכתובים ופרשנות ממסורות שונות. בתוך אותה קשת רחבה של דעות שונות המוצגות כדברי הבודהה, אין אף לא טיפת בודהיזם. המונח בודהיזם הינו מונח מערבי שהולבש על המזרח בידי חוקרים לפני כמאה שנה. המסורות השונות במזרח מכנות את אלו ההולכים בדרכי הבודהה כ”הולכים בדרכו של הבודהה” כלומר כמתרגלי הדהמה.
ההבדל בין בודהיזם לדהרמתיהיזם הוא אדיר, שכן הראשון יסגוד לבודהה ולדבריו, ויהפך לדת נוקשה הנאמנה לדבריו של הבודהה כפי שנאמרו, בעוד דהרמתיהיזם ינסה להבין את הדרך שהתווה הבודהה וירשה לעצמו לשנות ולהתאים לתרבויות ולמציאויות חיים שונות. לכן די מובן למה כשהמערב ראה את המנזרים והמקדשים הבודהיסטיים טעה לכנות את התנועה כדת. להגנתם כמובן צריך לזכור שכמו כל גישה תרבותית, גם ההליכה בדרך הדהמה של הבודהה הפכה ברוב המקרים לדת.
אלא שההליכה בדרכי הדהרמה אינה דת, והראשון להעיד על כך הינו הבודהה העצמו:
נזירים, אני אלמד אתכם איך הדהרמה דומה לרפסודה, לומר היא נועדה לחציה ולא לאחיזה. הקשיבו היטב והתרכזו בדברי… נזירים כאשר תבינו כי הדהרמה דומה לרפסודה, עליהם לנטוש אפילו את הדהרמה הזו. על אחת כמה וכמה את מה שאינו דררמה.
הדרשה על משל הנחש, דברי הבודהה בתרגום קרן ארבל
ההקפדה של הבודהה לעסוק רק בהתמודדות עם הסבל, בלי להתמודד עם האמונות נפוצות באותה התקופה, אפשרה לבודהיזם לשנות את פניו בכל פעם בו נפגש בתרבות חדשה. דוגמה ראשונה הוא הפער בין המסורת הבודהיסטית ההודית הנשענת על ההידואיזם, לבין הבודהיזם הטיבטי שנשען על הבון. שינוי דרמטי יותר קורה בימינו כשהדהמה נחשפת (מחדש) כגישה פרקטית לחיים ולא כמערכת אמונית. מה שמכונה בודהיזם סקיולארי – Secular Buddhism.
אם אדם היה אומר, “אני לא אאמץ את התרגול הנאצל תחת הבודהה עד שהבודהה יכריז שהעולם הוא נצחי, או שהעולם לא נצחי; או שהעולם הוא סופי, או שהעולם הוא אינסופי; שהנפש זהה לגוף, או שהנפש היא דבר אחד והגוף הוא דבר אחר; שיצור חי קיים אחרי המוות, או שיצור חי לא קיים אחרי המוות, או שיצור חי קיים וגם לא קיים אחרי המוות, או שיצור חי אינו קיים ואינו לא קיים אחרי המוות.”, האדם הזה ימות לפני שהוא יקבל כאלו הכרזות, כיוון שהבודהה לעולם לא יכריז כך
הסוטה הקצרה למאלונקייה, תרגום שי שוורץ
יותר מפעם אחת הורה הבודהה לבדוק את הדברים ולחוש אותם באופן עמצאי, ולא לקבל את הדברים כהלכה למשה מסיני, דבר שפותח פתח רחב לגמישות ויצירתיות בפרשנות ובדרכי התרגול ששונות.
לכן, בני האלאמה, אל לכם לקבל את דברי הפרושים והבהרמינים רק מפני שהם מבוססים על מסורת בעל פה, על שושרת הוראה, על שמועה, על סמכות הכתובים, על בסיס הסקת מסקנות… מפני שהמורה נראה מהימן או על בסיס המחשבה “הפרוש הזה הוא המורה שלנו”.
בני קאלאמה, עליכם לדעת בעצמכם: אלה דברים מטיבים, אלה דברים מועילים, אלה דברים שמשובחים על ידי החכם. כאשר מקבלים ומאמצים דברים אלו, הם מובילים לאושר ושגשוג.
משהשגתם דברים אלה, בני קאלאמה, עליכם לחיות לאורם.
השיחה עם פוטהפאדה, מתוך קובץ השיחות הארוכות של הבודהה, תרגום מאת שי שוורץ.
לפער הזה בין בודהיזם להליכה בדרך הדהמה של הבודהה שלל השלכות מוחשיות, הראשונה היא שלילה של עודף הרצינות והקנאות הדתית של מתרגלי בודהיזם במערב, והשניה היא הידיעה שניתן לנצל את הידע הבודהיסטי מתוך אמונה היהודית. דבר נוסף ואחרון הוא שינוי התת-כותרת של האתר ל”דהרמתיהיזם יהודי“, מונח שאמנם אינו קיים ואינו נכון בגלל שמסתיים ב”יזם” הדתי נוקשה, אבל עדיין יותר מדוייק מקודמו “בודהיזם יהודי”.