נהוג לציין את הארוע המרכזי בעשרה בטבת כיום בו החל המצור על ירושלים, כששאר המאורעות האחרים נדחקים אם בכלל נזכרים. אלא שבאופן אישי אני משאיר את החורבן לט’ באב, ובעשרה באב מציין את היום בו החשיכה בעולם הגיעה לשיאה. הסיבה לאותו חושך נוראי מתחילה בח’ בטבת, במארוע שנראה כחיובי. בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי… Read More »
… כאן נכנס לתמונה הוויתור, ויתור על התקווה, שהחוויה שלנו תוכל להיות שונה, ויתור על התקווה, שנוכל להיות טובים יותר… הדבר האמיתי, שאנחנו מוותרים עליו, הוא התקווה העקשנית, שנוכל להיוושע מלהיות מי שאנחנו. הוויתור הוא לימוד, שנותן השראה לחקור מה קורה, בכל פעם שאנחנו אוחזים במשהו, כי אנחנו סובלים להתמודד עם מה שעומד לבוא. …… Read More »
בפרשת מקץ, פרעו מוטרד מחלום, ושר המשקים מזכיר לו שפעם היה בחור בשם יוסף שפתר לו חלום בצורה שהתממשה במלואה. אלא שכשהוא סיפר לפרעו על יוסף, הוא השתמש בניסוח משונה: ויהי כאשר פתר-לנו, כן היה. אותי השיב על-כני… שר המשקים היה צריך לומר “ויהי כאשר פתר לנו כן היה, פרעו השיב אותי על כני”. הרי… Read More »
יש חלומות שקשה להגשים בגלל בעיות טכניות: עלות, בירוקרטיה או טכנולוגיה. יש חלומות בהם האתגר הוא לגמרי אחר – בעיות תרבות ושפה. זו הסיבה שחלום ישן, להקים בישראל מקדש בודהיסטי כשר, אולי נשמע פשוט, אבל מכיל מטען נפיץ עם כל מילה. עצם המשפט כולל בתוכו כל כך הרבה מכשולים, דעות קדומות ואי הבנות, שמסוכן לבטא… Read More »
כן, אני מניח שחוץ ממני אין הרבה שמתרגשים, אבל התהליך שעבר האתר באמצע 2014, מסקירה של כתות וחוסר שפיות לעיסוק במינימליזם, היה מעבר ממפלט מחוסר שפיות שלי להליך של שחרור, שחרור מעיסוק אובססיבי בלהיות עסוק, שחרור מהאבסה של רעש כדי להימלט מהשקט ושחרור מרדיפה אחרי מילים, כדי לא לשמוע. בסופו של אותו התהליך, בסוף 2016… Read More »
הדברים נכתבו בעקבות הגיגים של בוקר על תכתובת שהתקיימה ב-FB ובעקבותיה הבנתי למה אתר זה דעך ולמה נראה לי שמינימליסטים לא כותבים אלא רק עונים: הפרדוקס של המינימליזם הוא שהוא מכלה את עצמו. כלומר מינימליזם הוא תהליך של התנקות מרעשים, תהליך גמילה. בסופו של תהליך ההתנמנמלוט 😉 האדם לא נישאר עם אידיאל מינימליסטי, אלא בסופו של… Read More »
לא מזמן שאלה מישהי שאלה. היא מאסה מהגודש בבית, וחולמת להתחיל את התנועה לכיוון המינימליזם. השאלה שלה היתה איך מתחילים. אז תרומתי הצנועה לנושא היא להציג שתי דרכים מנוגדות, שתי דרכים שאני משתמש בהם במקביל. אולי במבט ראשון נראה שהדרכים הפוכות וסותרות, אבל לדעתי הן משלימות אחת את השניה. הגישה הקיצונית: כבר כתבתי על ראורגניזציה וניסוי הפסטה, תהליך… Read More »
לפעמים מוצאים פרסום כלשהו ברחבי האינטרנט שכותב את זה בצורה כה טובה, שכל מה שנותר הוא לתרגם ולהעתיק. ברוקלין ניו יורק, תוך נעיצת מבטים המומים בשולחן העבודה, הבינה צ’לסי גרין שהטעות שעשתה בזה שסגרה את הדפדפן, על כל עשרים ושלושה הטאבים שהיו בו, גלגלה לפניה הזדמנות נדירה לפתוח בדף חלק, ולהתחיל חיים חדשים. “אלוהים אדירים,… Read More »
אחת הבעיות המרכזיות כשהלך המחשבה שלך שונה משל אחרים, הוא במקרים בהם נוצרות אי הבנות, ולפעמים ישנם דברים שמקבלים משמעות הפוכה. המפורסם שבהם הוא הבחור הצעיר שהתהלב מאד משיחה של דרשן חרדי, ובא להגיד לו בהתלהבות שהשיחה היתה “חבל על הזמן”, מעליב את הדרשן עד מעמקי נשמתו. אני חושש שאחד המקרים האילו קרה לי בחסידות קרעטשניף.… Read More »
אחד מהפוסטים הקודמים עסק בהנאה מהסלט, ועד כמה תהליך יכול להיות עשיר בצבעים, ריחות, מרקמים וצלילים – אם אתה רק עושה את הדברים בנחת וזוכר להנות מהעושר החושני בתהליך. אלא שהסלט לא הגיע במקרה, הוא בעצמו נובע מתהליך נוסף של הסרת רעשים, הפעם על קצה הלשון. אם אצטרך להיות כנה, הדגש ששמתי למשחקי חום וקור,… Read More »