דיברנו מעט במקום בו לא הייתי אמור להיות. גם הוא לא היה במקומו. כשכולם התנערו, שנינו התנדבנו במטבח, הוא כאיש מקצוע לא מנוצל, ואני מנסה להודות בדרכי. המרחק בין מקלף הגזרים בו דיברנו לראשונה, לשר הממונה על הקדרה היה במרחק מילת עידוד אחת קטנה, ולצערי, כאורח, לא יכולתי לתת לו את המפתחות. אבל לאחר מכן כשהעבודה הסתיימה הוא קרע את ליבי כשהתמוגג, מחזיק ומביט בתינוק של אישה זרה.
״הן לא רואות ולא מבינות את מה שאתה בא להציע״, ניסיתי להסביר לו כשהתישב לידי כמה שעות לאחר מכן, ״אתה מגלם את מה שהן בורחות ממנו״, כשראיתי שלא הבין הוספתי: ״אתה מחפש להחזיק והן מחפשות למי לתת״.
אילו רק ידעו איזה אוצר הילך איתן, והלוואי שימצא את דרכו חזרה לביתו.