גם הוא כמו רבים אחרים ניגש אלי. שם, באותו המקום בו לא הייתי אמור להיות. מבוגר מהם בשני דורות הצביע בהתפעלות והתחיל לדבר על החיים החדשים שהגיעו לנחל בעל שם, כשניכר שהוא גאה במקום ובמורשת. הבטתי אחריו בניסיון לראות את מה שהוא ראה, ובגלל שגם הוא לא בא בשביל הנחל ציינתי ש״לא, הם לא באו לנחל בעל שם״. מעבר למבט ארוך לכיוון שאליו היפנה, לא היה צורך להוסיף מילה.
כמו רבים אחרים גם הוא נסוג, אבל במקרה שלו זה היה לחבורת הטורפים הזקנים שבזזו ככול יכלתם את השפע שהגיע לנחל בעל שם. הם מלאו את חלקם בהסכם, ובצדק רצו תמורה. אני בכיתי על חסרונה של המבוגרת האחראית באותו המקום בו לא הייתי אמור להיות.