זכיתי להגיע להארה. ולא, זה לא פתיח יהיר שממנו אני מתכוון להתחיל להרצות, אלא פתיח כואב, שממנו מתחילה העבודה. ספרי החסידות מדברים על זה הרבה, על רגעי החסד בהם האדם נחשף לרבדים אליהם הוא עדיין לא שייך, רק כדי לקבל טעימה, רק כדי שהוא ידע לאן עליו לשאוף. לזכות לזה בזכות ולא בחסד.
השבוע התעוררתי להבחין בפסוק מעורר עניין שמבהיר את כל הפרק באור יקרות. אמנם אני לא יכול להתחייב שלזה דוד המלך התכוון, אבל ההתבוננות וההארה העולה ממנו מצדיקה להגות בו לעומק ולהביט במה שהוא מעורר בתודעה. ובעיקר שהפרק מספק דרך פשוטה וברורה להחלץ מאובדן עצמי. אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, בַּלָּיְלָה. עִם-לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי. תהילים עז, ז מצג… Read More »
להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות תהילים צב, ג היום שיניתי את כותרת המשנה של האתר, הצנעתי את המילה ״מדיטציה״ והחלפתי אותה במונח העברי: התבוננות. מעבר לקושי האישי בשימוש בביטוי זר בלב ניסיון להחיות רוח עברית מקורית. המונח הלועזי מכיל בתוכו מגוון רחב של פרקטיקות שונות ומשונות (וכן, כאן בכוונה השתמשתי בביטוי הלועזי). גישות שונות הנובעות… Read More »
צרות – לבבי הרחיבו, ממצוקותי – הוציאני תהילים כה, יז פעמים שנתקלים בפסוקי התבוננות שמעירים את הערב. ופסוק זה גרם לי בדיוק את זה. בזמן שקיימתי את ״אמונתך בלילות״ ועסקתי בהתבוננות יוצרת בספר תהילים, נתקלתי בפסוק זה, ורפרוף קצר במפרשים חשף פסוק התבוננות שכדאי לזכור ולהציב מול העיניים. חדי העיין יבחינו שהפיסוק בציטוט שונה מרוב… Read More »
פרשיית בלעם מרתקת, משעשעת ומחכימה. אבל בין השורות ניתן לראות איך היכולת להרים את הראש ולהביט חסרה גם מגדולי הנבאים. וכיצד, ומנגד, ברגע בו אדם משתחררי וכבלי התודעה ונהיה מודע למציאות, הוא יכול לזכות לראיה בהירה. כן, לומדים מודעות יהודית גם מבלעם. ישנם שאלות מעניינות שקשה לתת עליהם את התשובה, כמו למשל איך בלעם זכה… Read More »
רַבִּים אֹמְרִים, מִי-יַרְאֵנוּ-טוֹב: נְסָה עָלֵינוּ, אוֹר פָּנֶיךָ ה׳.נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי; מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ.בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו, אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן: כִּי-אַתָּה ה׳ לְבָדָד; לָבֶטַח, תּוֹשִׁיבֵנִי. תהילים ד׳ ז-ט כמו בועות המתבקעות ורוחשות במים רותחים, סוערת התודעה, מעלה ורוגשת. יש הטוענים שניתן להשקיט את התודעה לחלוטין, ויש הטוענים שגם לאחר תרגול ארוך שנים, תמשיך התודעה להציג ולהעלות. אבל מה… Read More »
לאחרונה חזרתי אחרי גלגולים ארוכים לחשוב על מידנפולנס ביהדות, מודעות ותפקידה. ובאותו הומור לא ברור של ההכוונה העליונה, גם הפנו אותי לקדושת האוכל כמודעות באכילה, וגם הדף היומי הפגיש אותי עם מודעות בבית הכיסא: הוצרך ליפנות ואינו יכול ליפנות… ורבנן אמרי יסיח דעתו אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי כל שכן דכי מסח דעתיה… Read More »
בקישור הזה ישנו אוסף שמאגד מעל מאה ציורים ויצירות של אמנים שונים, שבאים לתאר כיצד נראה דיכאון. חלק מהציורים מעוררי מחשבה, חלק מעלים גלים של אמפטיה וחלק מטרידים ולא מרפים. לא צריך להתחבר לכולם, אבל צריך להבין שלפעמים כך מרגיש דיכאון
אני מספיק מודעת לעצמי כדי לדעת שמה שאני משדרת הוא בהיר שמח ועליז, אבל זה לא הגוון היחיד שלי אל תרגיש בושה בגלל זה. אם יש לך מוגבלות פיזית במוח בגלל שאתה לא משחרר מספיק סרוטונין, זה דומה לחולי סוכרת שלא משחרר אינסולין. היית מתכחש לחולי סוכרת? האם היית אי פעם אומר לו אל תקח… Read More »
חשבתי על כולם. יש אנשים שמרגישים שהם לא יותר מאשר נטל על המשפחה. זה סוג של עיוות במחשבה, והוא גורם לכך שאחשוב שלאנשים שיהיה טוב יותר בלעדי. הם לא עושים את זה בשביל תשומת לב, הם עושים את זה בגלל שהם נאבקים. זו לא קריאה לתשומת לב במובן זה שזה נעשה רק כדי למשוך מבטים.… Read More »