פרשת כי תשא הינה אחת הפרשות הטראומטיות ביותר לעם ישראל. הזעזוע של הקריסה ממעמד הר סיני לחטא העגל ממשיך להדהד כשאלה נוקבת בקרב הוגי הדעות בעם ישראל וכהוכחה בפי שונאינו. נראה שהיסוד הפשוט ביותר מאחרי החטא הינו חוסר היכולת להשתהות עם הספק. המדרש מתאר כיצד בני ישראל טעו וכללו את יום העליה, ולכן ציפו לשובו… Read More »
“אם כן, החבר גוטמה (בודהה), מהו המפלט של הניבאנה?” “ברהמין, השאלה הזו מרחיקה אל מעבר מה שאפשר לחקור, ולא הצלחת לתפס את גבולותיה של החקירה. ברהמין, החיים הרוחניים מתמזגים אל תוך הניבאנה, מוצאים מנוחה בניבאנה, ומגיעם לסיומם בניבאנה”. מתוך הדרשה לברהמין אונאבהה, דברי הבודהה, בתרגום קרן ארבל. ניתן לטעות להשוות לגמרא בחגיגה שגם היא מתיחסת… Read More »
תרשו לי להניח את הדברים על השולחן, החיים שלנו לא תותים. אם כל הכבוד ללבניץ, הטוען שהעולם הזה הוא הטוב ביותר שיכול להיות, החוויה שלי מעט שונה. מתוך שלמותו העליונה של האל מתחייב שבבראו את העולם בחר בתוכנית הטובה ביותר האפשרית. …השטח, המקום והזמן ערוכים באופן הטוב ביותר… העולם כמו שהוא בפועל הוא השלם ביותר… Read More »
There is a misconception as if the belief in God brings assurance into life. But the truth is that there is nothing more frightening than facing what seems as the unfairness of the divine providence. And there is no one more than Moses to testify about that. The Midrash tells a story about the time… Read More »
מהי לדעת הבריות התפתחות רוחנית? זה כל כך פשוט עד שאנו מחמיצים את זה. אנחנו מצפים למשהו גדול, מרהיב. אך התפתחות רוחנית אינה מלווה באורות ובנגינת חצוצרות. היא דבר פשוט מאוד. היא נמצאת ממש כאן ועכשיו. אנשים סבורים שהראה ותובנה מצויות רחוק – התרחשויות פנטסטית ומלאת הוד שתתמיר את הכל ולתמיד. אבל ההארה היא דבר… Read More »
מושגים כגון אלוהות או בריאה כמעט שאינם ניתנים להעברה לתחומים אלה [דתות המזרח הרחוק], והתרגומים של טקסטים מזרחיים ללשונות ארופה לעיטים קרובות אינם אלא הרקה של התכנים הרחוקים לתבניות לשוניות נוצריות, וניתוחם לאחר מכן בכלים נוצריים. על הקדושה, פרק שלישי, הגדרת המיסטיקה, פרופסור יוסף דן
וַיַּעֲמֹד הָעָם, מֵרָחֹק. וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים ישנם השוגים, החושבים שידיעת האל מביאה איתה וודאות. אלא שאותה ודאות ושלוות שוטים המגיעה מאמונה, אינה אלא נחלתם של ההוזים את האלוהות בדמות רצונם. אם הויתור על האמונה משאיר את האדם מול אקראיותו הקרה של הפרפר, האמונה דורשת מהאדם להשלים אם חוסר הבנתו, דורשת מהאדם להבין שעליו… Read More »
כתבתי פעם סביב פרשת יתרו: “לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.” כמובן שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, ומופיע כאן איסור לעבוד עבודה זרה: להשתחוות לפסל או לאלילים כלשהם. אלא שבתוך אותו האיסור ישנו יסוד עמוק מהתפיסה הסתמית שאין להתייחס לגוש מתכת או אבן כאל. כאן ישנו איסור “לעשות”, לעבוד תוצר… Read More »
פרשת בשלח משה מקבל ציווי לשמור מהמן שירד במדבר לדורות הבאים, אלא שבמקום למלא את המשימה, הוא מעביר אותה לאהרון. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה’: מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם. לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי… Read More »
אי שם, במפגש החמישי בסדנה, ביקש אחד המשתתפים לשתף. כדי להבין את הסיטואציה צריך לדמיין את אותו האדם מול העיניים: כבד, שקט ומחושב, אדם שכל מילה שקולה ואמיתית. כל הברה יוצאת במבטא רוסי כבד שרק מוסיף על תחושת היציבות הדוממת שהקרין גם כך. “השבוע הלכתי בסלון”, התחיל לתאר בשקט, ואז הוא סיפר סיטואציה המוכרת לכל… Read More »