מושגים כגון אלוהות או בריאה כמעט שאינם ניתנים להעברה לתחומים אלה [דתות המזרח הרחוק], והתרגומים של טקסטים מזרחיים ללשונות ארופה לעיטים קרובות אינם אלא הרקה של התכנים הרחוקים לתבניות לשוניות נוצריות, וניתוחם לאחר מכן בכלים נוצריים. על הקדושה, פרק שלישי, הגדרת המיסטיקה, פרופסור יוסף דן
וַיַּעֲמֹד הָעָם, מֵרָחֹק. וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים ישנם השוגים, החושבים שידיעת האל מביאה איתה וודאות. אלא שאותה ודאות ושלוות שוטים המגיעה מאמונה, אינה אלא נחלתם של ההוזים את האלוהות בדמות רצונם. אם הויתור על האמונה משאיר את האדם מול אקראיותו הקרה של הפרפר, האמונה דורשת מהאדם להשלים אם חוסר הבנתו, דורשת מהאדם להבין שעליו… Read More »
כתבתי פעם סביב פרשת יתרו: “לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.” כמובן שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, ומופיע כאן איסור לעבוד עבודה זרה: להשתחוות לפסל או לאלילים כלשהם. אלא שבתוך אותו האיסור ישנו יסוד עמוק מהתפיסה הסתמית שאין להתייחס לגוש מתכת או אבן כאל. כאן ישנו איסור “לעשות”, לעבוד תוצר… Read More »
פרשת בשלח משה מקבל ציווי לשמור מהמן שירד במדבר לדורות הבאים, אלא שבמקום למלא את המשימה, הוא מעביר אותה לאהרון. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה’: מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם. לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי… Read More »
אי שם, במפגש החמישי בסדנה, ביקש אחד המשתתפים לשתף. כדי להבין את הסיטואציה צריך לדמיין את אותו האדם מול העיניים: כבד, שקט ומחושב, אדם שכל מילה שקולה ואמיתית. כל הברה יוצאת במבטא רוסי כבד שרק מוסיף על תחושת היציבות הדוממת שהקרין גם כך. “השבוע הלכתי בסלון”, התחיל לתאר בשקט, ואז הוא סיפר סיטואציה המוכרת לכל… Read More »
דברים שכתבתי פעם במקום אחר: ידוע שאין נבואה שורה אלא מתוך שמחה, שכן כשהאדם “כבד”, הוא לא מסוגל לראות את הנמצא מולו בראיה בהירה. אותה כבדות, עייפות, דיכאון, פחד, סלידה וכל אותם רגשות ומשקולות, מעוותים את הצלילות של האדם, ומטים את נקודת המבט שלו על המציאות. לכן ברור שלא ניתן לשמוע את הנימים הדקים של הקריאה… Read More »
התגלגל לידי הספר של עמירה ערן “מורה לנבוכים – גישתו החינוכית של הרמב”ם” ונתקלתי בו בשפע קטעים שרציתי לשמור. את דעתי אני שומר לסוף. הדת האלילית היא כאמור דת המשתעבדת לדימויי המציאות. הניתוק בין תפיסת המציאות בתודעה לבין המציאות כלשעצמה ופרטיותה של התמונה הדמיונית, פרי דמיונו של כל אדם ואדם, מוליד שפע של עשים מבודדים,… Read More »
דברים שכתבתי פעם פרשת בשלח: מטרת המדיטציה היהודית ורתגול המיידפולנס הוא לראות. אנו מעוניינים לקרוע את המסכה מעל האבק המסמא את העיניים, להיות מסוגלים לראות את המציאות בכול הודה, כפי שהיא נמצאת בקדושתה העליונה. אך גבוהה מעל גבוהה, יש גבול ליכולתו של האדם, וגם הזך ביותר, לחדור מבעד למסכים האנושיים המכסים את ההוויה האלוהית. רגע… Read More »
נכתב לפני שלוש שנים אך לא פורסם… בפרשת תולדות מופיע הנס הרפואי הראשון. ברגע אחד עשו מחלים ממחלה סופנית וחוזר ללכת. רגע אחד הוא טוען “הנה אנוכי עומד למות”, ובזכות מנה של נזיד עדשים הוא מתאושש “ויאכל וישת ויקם וילך”. ניתן לטעון שכל מה שהיה צריך זו מנה של פלאסיבו, וניתן לטעון שהוא רק חיפש תירוץ שישכנע את… Read More »
ישנו רגע אחד בשבת בבוקר בו השעון לא מצלצל, אותה השעה בה השעון היה מצלצל אם היה זה יום חול. הרגע הזה של ערות הינו רגע קצרצר של חופש בחירה, רסיס של חרות, בו ישנה האפשרות להתנער ולקום לפני השמש, או להנות מהמותרות של שבת ולהטיב את השמיכה. גורלו של הבוקר מוכרע באותו רסיס זמן… Read More »