בנוגהם של היש: נכון, את יודעת, אבל…
באותו המקום בו לא הייתי אמור להיות, התיישבתי במקרה ליידה. היא, בניחוח זר, זקוף, נקי ומודע, הביטה בהמולה. לכן די הופתעתי כשניגש אליה צייד לארוב לחיבוק, וקיבל את הסכמתה. שבריר שניה לאחר מכן חזרה לעצמה והבהירה את גבולות הגזרה. ״אני יכול לשאול שאלה בוטה״, הרגשתי צורך לפרוק את מה שבער בי זמן רב. וכשאישרה המשכתי:… Read More »