בכאב, היא סיפרה לי שהוא לא מפסיק לפגוע ולהעליב. ילד בן 45, שמבטא את האהבה והצורך בתשומת לב בדקירות מדוייקות. ״מה גרם לך לשינוי? מה אפשר לך להפסיק להחזיר והבחין בגיחוך?״ שאלתי. ובהמשך השיחה גם הסברתי: ״כי אני אופטימי, את הבחנת בזה בעצמך, ולו יש מורה״. ״ניחמת אותי״, ציינה. ״אל תדאגי״, עניתי בחיוך עצוב, ״עוד… Read More »

אברהם, יצחק ורבקה והשיא ביעקב. תנועה בלתי פוסקת בלקיחת אחריות על המציאות. כאן אציג את פרשת תולדות כדיון במידה בה האדם צריך לקחת אחריות על מציאות, ועד האמצאים הכשרים לכך. חלק א: מיותר להציג את אברהם, זה שמאז שהלך לדרכו לא הפסיק ללכת. מקים ומפרק את אוהלו, מארח, נלחם, מקריב ומקרב. איש חסד שפועל גדולות… Read More »

תקציר מתוך על הדיכאון נכתב בידי פרלין אגרנטי ותורגם באתר סלאו. במשך כמעט שליש מחיי לקחתי כדורים נוגדי דיכאון וחרדה… האמנתי לרופאים, לפסיכיאטרים, לפסיכולוגים הקליניים ולחברות התרופות – שסיפרו לי שהבעיה נמצאת בראש שלי. חוסר איזון כימי… במשך כמעט שליש מחיי התייחסתי אל הדיכאון כאל מחלה, וטיפלתי בו כמו במחלה – ניסיתי לגרש אותו באיומי… Read More »

״אתה מלאך״, טענה כלפי אחרי כרבע שעה בו סיפרה על אביה שהשתנה וכבר לא הדמות מופת שהכירה לאורך השנים. אימא שכבר לא באמת איתם והיומיום הלא פשוט שאיתו היא מתמודדת. כל זאת רק כהכנה לקראת הימים העתידים קשים בהרבה. ״אני?״, התחלתי לצחוק בקול. ״את עושה כל כך הרבה, מתמודדת עם כל כך הרבה, ולי את… Read More »

נכנסתי אליה לחנות/סדנה בבוקר אחד קריר ודיברנו על האכזריות שבאמפטיה תוך שאני מביט בתכשיטים שהיא יצרה. היא כמובן הקשיבה לדעתי בנימוס והתנגדה. ״למה את יוצרת?״, ניסיתי לברר. ״כי אני צריכה להוציא״, ענתה. ״להוציא שמחה או כאב?״, הקשתי והיא השתתקה. ״היית רוצה לותר על הכאב, גם אם זה אומר לוותר על היצירה״, שאלתי שאלה נוספת שלא… Read More »