Tag Archives: אובדנות

בנוגהם של היש: החידוש ביכולת לתעל כאב

הוא היה רווי אשמה וכאב בעוצמה כה גבוהה שמשאלת המוות היתה גלויה ומוחשית. הקול הלוקח אחריות על מות האהוב התאחד עם קולות האחים שדחפו אותו לפיתרון הסופי. וביחד עם הקשיים שגם כך נשא עמו, הקול הפך לקול היחידי האפשרי. הוא מעולם לא שמע על משמעות הכאב, על היכולת לתעל כאב. לא היה לו מושג שניתן… Read More »

ניצולי התאבדות מנפצים מיתוסים

חשבתי על כולם. יש אנשים שמרגישים שהם לא יותר מאשר נטל על המשפחה. זה סוג של עיוות במחשבה, והוא גורם לכך שאחשוב שלאנשים שיהיה טוב יותר בלעדי. הם לא עושים את זה בשביל תשומת לב, הם עושים את זה בגלל שהם נאבקים. זו לא קריאה לתשומת לב במובן זה שזה נעשה רק כדי למשוך מבטים.… Read More »

זו באמת חידה, זו אותה סערה מושלמת

אתה חושב על דבר אחד ודבר אחד בלבד וזה איך לגרום לכאב להיפסק אני לא אומר את המילה “commit”, ואם תשימו לב וזו הפעם האחרונה שאגיד את המילה הזו. כיוון ש״ביצוע״ מצביע על פשע. התאבדות היא לא פשע, היא תוצאה של מחלה נפשית או תוצר של סערה מושלמת כריס קולקינס בשיחה בשם ״אובדנות, להרגיע את… Read More »

איורים על יסוד מצבו של האדם

מספר איורים של האמן היפני אבוגדו 6 ״יש שאני תוהה איך מצליחים כל מי שאינם כותבים, מלחינים או מציירים להימנע מן הטירוף, הדכדוך והאימה שהם ביסוד מצבו של האדם״. גרהם גרין מועתק מהספר דמן של צהריים

הקפיצה מהגשר קצת הרסה לי את הכיסוי

ביקשתי מכמה חברים לנסות בכמה מילים להגדיר איזה סוג של אדם שאני…איש לא אמר, “מהסוג הסובל מדיכאון”, אף אחד לא אמר, “מהסוג לנסות התאבדות”. ובכל זאת, בשעות הבוקר המוקדמות של 13 במרץ, קמתי מהמיטה, עזבתי את משפחתי ישנה, נסעתי לגשר סמוך – וקפצתי. חיפוש קצר באינטרנט הציע שאני סובלת מדיכאון. דיכאון? אני? כמה מביך. על… Read More »

הבדידות גורמת לי להרגיש מטומטמת

הבדידות גורמת לי להרגיש מטומטמת. התקשרתי, למשל, לחברה יקרה מאוד… והיא רוצה הסבר למה אני לא באה לבקר אותה ואת התינוק החדש שלה. מה לומר? שהייתי שמחה לנסוע אבל הייתי עסוקה במאמצים להישאר מחוץ לבית-חולים לחולי נפש? זה משפיל כל-כך – מבזה כל-כך. אלו ידעתי שלא אתפס הייתי משקרת בשמחה – ממציאה איזה סרטן מתקבל… Read More »

אה, כן, דיכאון! שמעתי שזה מגניב. אני אתן לזה הזדמנות

אני לא מתכוון לשקר לך: להיות בדיכאון ולחוש אובדנות זו ההרגשה הגרועה ביותר. זהו קרב לכל החיים, מאבק אינסופי, מלחמה יומיומית שאתה מנהל נגד עצמך. אבל הסוד הוא שמדובר במלחמה בה כל אחד יכול להוכיח שהוא גיבור. ״יש משהו כל כך כבד שדוחף אותי, שלא ניתן להסביר אותו, משהו שאני מרגישה שאפשר להקל מעליו רק… Read More »

הדרך הבטוחה להילחץ מדיכאון היא לשנוא אותו

האנשים הסובבים את המדוכאים מצפים מהם שיתעשתו: בחברה שאנו חיים בה אין מקום רב לדכדוך ולתוגה. בני זוג, הורים, ילדים וחברים, על כולם מרחפת הסכנה שיהיו עומללים בעצמם, ואין הם רוצים להיות קרובים לעצב שאין לו שיעור. כשאדם שקוע בתחתיות הדיכאון העמוק, אין הוא יכול לעשות דבר אלא לבקש עזרה (ואף זאת לא תמיד), אבל… Read More »

קראתי לזה שיטת: פשוט שב איתי כאן

קשה להפליא להסביר דיכאון למי שמעולם לא התנסה בזה קודם שמתי לב שאנשים לא תמיד יודעים להביע התמיכה במי שסובל מדיכאון. הם רוצים להביע תמיכה, אבל לא יודעים איך. ג’ונתן שנייקר מתאר את שלושת השיטות בהם אנשים מנסים לעזור למי שסובל מדיכאון, ואת השיטה הרביעית שהועילה לו. אז אם אתה מכיר מישהו כמוני, או מישהו… Read More »

הייתי מפסיקה בשמחה להתקיים

גם זה לא עזר, מכיוון שלא היה לי שום רצון להשתפר. פשוט לא היה לי אכפת. פעולות הפגיעה העצמית העצמי שלי המשיכו, בהמשך הייתי צריכה ללבוש שרוולים ארוכים וצמידים עבים, כך שאיש לא יראה. האנטר קנט מתארת את ההתמודדות שלה עם דיכאון ואובדנות, ואת הרגע בו העיזה לחשוף את הדברים. אני זוכרת רק שעצרתי לרגע… Read More »